מעשייה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הפיכת קישורים מהצורה ISBN XXX לתבנית:ISBN#
מ (19110948) שחזור הבוט - לגרסא של משתמש:2.53.158.52
שורה 9:
==סימנים מזהים==
[[קובץ:Wiktor Michajlowitsch Wassnezow 004.jpg|250px|ממוזער|שמאל|ציור על פי המעשייה הרוסית "ציפור האש והשועל האפור"]]
אף שסיפור מעשייה היא [[סוגה]] ספרותית נפרדת, הגדרת סיפור כמעשייה הוא מקור למחלוקות רבות.{{הערה|1=Heidi Anne Heiner, "[http://www.surlalunefairytales.com/introduction/ftdefinition.html What Is a Fairy Tale?]"}} [[ולדימיר יאקובלביץ פרופ]] בספרו "מורפולוגיה של הסיפור העממי" מתח ביקורת על ההבחנה המקובלת בין "סיפורי מעשיות" ו"סיפורי חיות" על בסיס העובדה שסיפורים רבים מכילים מרכיבים דמיוניים וגם חיות.{{הערה|1=Vladimir Propp, Morphology of the Folk Tale, p. 19. University of Texas Press, 2000 {{ISBN|}} 0292783760}} לצורך ניתוח סיפורים פרופ בחן את כל סיפורי העם הרוסיים המסווגים במספרים 300–749 בסיווג ארנה-תומפסון.{{הערה|1=שם, בעמ' 19}} שיטת הניתוח בה בחר זיהתה את הסיפור בהתאם למרכיבי העלילה, אולם בכך טענו מבקריו כי הניתוח מתקשה להתמודד עם סיפורים שאינם מכילים מסע הרפתקאה וכי אותם מרכיבים עלילתיים שחיפש בניתוחו מופיעים אף בסיפורים שאינם משתייכים לסוגת המעשיות.{{הערה|1=Steven Swann Jones, The Fairy Tale: The Magic Mirror of Imagination, p. 15}}
 
על אחת הכול מסכימים, סיווגו של סיפור כסיפור מעשייה ([[אנגלית]]: Fairy tale ובתרגום מילולי: "סיפור פייה") איננו תלוי בכך שתופענה בעלילתו פיות. נראה שחיות מדברות ונוכחות קסמים הם מאפיינים נפוצים הרבה יותר בסיפורי מעשיות מאשר פיות. אולם, עצם העובדה כי בעלילת סיפור מופיעה חיה מדברת איננה הופכת את הסיפור לסיפור מעשיה, כך קורה לדוגמה ב[[משל]]ים.{{הערה|1=J.R.R. Tolkien, "On Fairy-Stories", The Tolkien Reader, p. 15}}
שורה 15:
[[ג'ון רונלד רעואל טולקין]] במאמרו "על סיפורי מעשיות" (On Fairy-Stories) הסכים לכך שנוכחות פיות אינו חלק מהותי מהגדרת סיפור מעשייה והגדיר סיפורי מעשיות כסיפורים על הרפתקאות בני אדם ב"ארץ הפיות" (Faërie), הגמדים, האלפים ושאר יצורים קסומים ואף קסמים רבים אחרים.{{הערה|1=שם בעמ' 10-11}} אולם, באותו מאמר ובשימוש באותה הגדרה, טולקין מוציא מגדר סיפורי מעשיות סיפורים שרבים רואים בהם מעשיות.
 
חלק מן הפולקלוריסטים מעדיפים את המונח ה[[גרמנית|גרמני]] Märchen כדי להתייחס לסוגת המעשיות, מנהג שמצא שורשים בהגדרה של תומפסון במהדורת 1977 של הספר "הסיפור העממי" (The Folktale): "סיפור בעל אורך שבו מופיעים ברצף מוטיבים או [[אפיזודה|אפיזודות]]. עלילתו מתפתחת בעולם דמיוני ללא מיקום גאוגרפי מדויק, או יצורים בעלי הגדרה מדויקת והוא מלא בקסום. בארץ דמיונית זו, גיבורים צנועים הורגים את אויביהם, עולים למלוכה ונישאים לנסיכות.".{{הערה|1=Sith Thompson ,The Folktale, 1977 (Thompson: 8)}}הדמויות והמוטיבים של סיפורי מעשיות הם פשוטים ונעים בדפוס קבוע: נסיכות ורועות אווזים; בנים צעירים ונסיכות אצילות; [[עוג (פנטזיה)|עוגים]], [[ענק]]ים, [[דרקון (יצור אגדי)|דרקונים]] וטרולים; אמהות חורגות מרושעות וגיבורים רק לכאורה, פיה סנדקית ועוזרים קסומים אחרים, לעתים קרובות סוסים מדברים, או שועלים או ציפורים; הרים עשויים [[זכוכית]]; איסורים והפרת איסורים.{{הערה|1=A. S. Byatt, "Introduction" p. xviii, Maria Tatar, ed. The Annotated Brothers Grimm, {{ISBN|}} 0-393-05848-4}} החוקר איטלו קלבינו טען כי סיפור המעשייה הוא הדוגמה המושלמת ל"מהירות" בספרות, בזכות החסכנות והדייקנות שבעלילה.{{הערה|1=Italo Calvino, Six Memoes for the Next Millennium, pp. 36-37. {{ISBN|}} 0-674-81040-6}}
 
===היסטוריה של הסוגה===
במקור סיפורים המסווגים עתה כסיפורי מעשיות היו רק עוד סוג של סיפור שלא סווג כ[[סוגה]] נפרדת. המונח הגרמני Märchen משמעותו המילולית היא "סיפור" ללא ייחוד מסוים. הסוגה עצמה הובחנה על ידי סופרי תקופת ה[[רנסאנס]], אשר החלו להגדיר סוגות של סיפורים ומאותה עת באופן הדרגתי התגבשה הסוגה בזכות סופרים רבים עד אשר לא היה עוד ספק בזיהויה בעבודותיהם של [[האחים גרים]].{{הערה|1=Jack Zipes , The Great Fairy Tale Tradition: From Straparola and Basile to the Brothers Grimm, pp. xi-xii, {{ISBN|}} 0-393-97636-X}} בהתפתחות הדרגתית זו המונח "סיפורי פיות" (שהוא המונח המקובל ל"סיפורי מעשיות" באנגלית, צרפתית ושפות נוספות) נטבע כאשר סגנון ה-préciosité שלט בכתיבת סיפורים ו[[מאדאם ד'אולנואה]] (d'Aulnoy) [[תחדיש|טבעה]] את המונח הצרפתי "contes de fée" (מילולית: "סיפור פייה").
 
בטרם הוגדרה סוגת ה[[פנטזיה]], סיפורים רבים שהיו מסווגים כפנטזיה הוגדרו כסיפורי מעשיות, כולל ספרו של טולקין [[ההוביט]], ספרו של [[ג'ורג' אורוול]] [[חוות החיות]] וספרו של [[ליימן פרנק באום]] [[הקוסם מארץ עוץ]].{{הערה|1=Brian Attebery, The Fantasy Tradition in Brazillian Literature, p. 83, {{ISBN|}} 0-253-35665-2}} אף שסיפורי הפנטזיה ובמיוחד תת-הסוגה "פנטזיה מעשייתית", עושים שימוש בולט במוטיבים של סיפורי מעשיות, חוקרי ספרות רואים בהם סוגות נפרדות{{הערה|1=Philip Martin, The Writer's Guide of Fantasy Literature: From Dragon's Liar to Hero's Quest, pp. 38-42, {{ISBN|}} 0871161958}}
 
===היחס שבין העממי לספרותי===
[[קובץ:Perrault1.jpg|250px|ממוזער|שמאל|ציורו של [[גוסטב דורה]] ל"סיפורי אמא אווזה" מאת [[שרל פרו]]]]
סיפור המעשייה, כפי שהוא מסופר בעל-פה, הוא תת-סוג של הסיפור העממי. מצורתו זו העלו סופרים רבים סיפורי מעשיות על הכתב, לעתים תוך שינויים משמעותיים בעלילה. אלה הם סיפורי מעשיות ספרותיים ([[גרמנית]]: Kunstmärchen) . אצל האחים גרים ניכר מאמץ לשמר את מאפייני סיפור המעשייה שבעל-פה, אבל אף על פי כן, ניכר עיבוד רב של סיפורי המעשיות כך שיתאימו לצורתם הכתובה.{{הערה|1=Brian Attebery, ''The Fantasy Tradition in American Literature'', p. 5, {{ISBN|}} 0-253-35665-2.}}
 
ניכרת השפעה הדדית בין סיפורי מעשיות ספרותיים לבין סיפורי מעשיות שבעל-פה ובין אלה לבין סיפורים מארצות זרות, בקו העלילה, במוטיבים ובמרכיבים שונים.{{הערה|1=Zipes, The Great Fairy Tale Tradition: From Straparola and Basile to the Brothers Grimm, p. xii}} פולקלוריסטים שונים במאה ה-18 ניסו לשחזר את הצורה "הטהורה" של הסיפור העממי, זו שלא "זוהמה" בגרסאות ספרותיות; אולם אף שסיפורי המעשיות בעל-פה היו קיימים אלפי שנים בטרם הועלו על הכתב, לא קיימים סיפורי-עם בצורה טהורה – כפי שאף לא קיימים סיפורי מעשיות ספרותיים בצורתם הטהורה, כאלה שאינם משאילים מן המסורת העממית.{{הערה|1=שם, בעמ' 846}} מעת שבאו גרסאות ספרותיות של סיפור המעשייה, בלתי אפשרי לעקוב אחר ההשאלה ההדדית. מספרי סיפורים עשויים אפילו לתור אחר סיפורי המעשיות הספרותיים כדי להעשיר את מספר סיפוריהם ואת המוטיבים שלהם.{{הערה|1= Linda Degh, "What Did the Grimm Brothers Give To and Take From the Folk?" p. 73, James M. McGlathery, ed., ''The Brothers Grimm and Folktale'', {{ISBN|}} 0-252-01549-5.}}
 
==היסטוריה==
סיפורי מעשיות היו חלק ממסורת הסיפור שבעל-פה. תחת לכתוב את המעשיות, סיפורים אלה סופרו או שהומחשו באופן דרמטי וכך עברו מדור-לדור. כיוון שכך, ההיסטוריה המדויקת של התפתחות סיפורי המעשיות לוטה בערפל. עמים ללא מסורת של כתב, סיפרו ודאי סיפורי מעשיות מבלי שאלה תועדו.{{הערה|1=Jack Zipes, ''When Dreams Came True: Classical Fairy Tales and Their Tradition'', p. 2. {{ISBN|}} 0-415-92151-1.}} סיפורי המעשיות הכתובים העתיקים ביותר מקורם ב[[מצרים העתיקה]], 1300 [[לפנה"ס]] לערך,{{הערה|1=[[John Grant (science fiction writer)|John Grant]] and [[John Clute]], ''[[The Encyclopedia of Fantasy]]'', "Fairytale," p. 331. {{ISBN|}} 0-312-19869-8.}} סיפורי מעשיות צצים אף לסירוגין לאורך ההיסטוריה של התרבויות הכתובות, כך בתרבות רומא העתיקה ב"סיפור [[ארוס]] ו[[פסיכה]]", המופיע ב"[[חמור הזהב]]" של [[לוקיוס אפוליוס]] (רומא, [[המאה ה-2]] לספירה),{{הערה|1=[http://www.surlalunefairytales.com/introduction/timeline.html "Fairy Tale Timeline"]}} או ב[[פנצ'אטנטרה]] (הודו 200–300 לספירה), אולם אין זה ידוע באיזו מידה סיפורים אלה מייצגים את סיפורי העם שסופרו באותה תקופה. מסגנון כתיבת סיפורים אלה ואוספי סיפורי מעשיות אחרים, ניתן להסיק כי מדובר בסיפורי מעשיות שעובדו לצורה ספרותית.{{הערה|1=Swann Jones, p. 35.}} אולם סיפורים אלה מעידים על שורשיה העתיקים של המעשייה, עתיקה בהרבה מ[[סיפורי אלף לילה ולילה]] (1500 לספירה לערך). מעבר לאסופות כתובות של סיפורי מעשיות, ב[[סין]], פילוסופים [[טאואיזם|טאואיסטים]] כמו [[לייצ'י]] ו[[ז'ואנגצ'י]] כללו סיפורי מעשיות בכתביהם הפילוסופיים.{{הערה|1=Roberts Moss Roberts, "Introduction", p. xviii, ''Chinese Fairy Tales & Fantasies''. {{ISBN|}} 0-394-73994-9}} מאחר שניתן לאמץ הגדרה מרחיבה יותר של הסוגה, סיפורי המעשיות המפורסמים יותר בתרבות המערב הם אלה של ה[[יוון|יווני]] [[איזופוס]] (במאה השישית לפנה"ס).
רמיזות לסיפורי מעשיות מופיעות בשפע ב[[סיפורי קנטרברי]] של [[ג'פרי צ'וסר]], במחזותיו של [[ויליאם שייקספיר]] ובמקומות נוספים.{{הערה|1=Zipes, ''When Dreams Came True: Classical Fairy Tales and Their Tradition'', p. 11.}} ניתן לראות במחזה [[המלך ליר]] גרסה ספרותית של סיפור מעשייה.{{הערה|1=Soula Mitakidou and Anthony L. Manna, with Melpomeni Kanatsouli, Folktales from Greece: A Treasury of Delights, p. 100, Libraries Unlimited, Greenwood Village CO, 2002, {{ISBN|}} 1-56308-908-4}} סיפורי המעשיות הפכו לאופנתיים בין בני המעמד העליון ב[[צרפת]] בסוף המאה ה-17 ותחילת המאה ה-18 (1690-1710) ובין הסיפורים שסופרו באותה תקופה בלטו אלה של [[ז'אן דה לה פונטיין]] ו[[שרל פרו]], אשר קיבעו את גרסת המעשיות על [[היפהפייה הנמה]] ו[[סינדרלה]].{{הערה|1=Zipes, When Dreams Came True: Classical Fairy Tales and Their Tradition, pp. 38-42}}
 
הראשונים שניסו לשמר לא רק את העלילה והדמויות של הסיפור, אלא אף את סגנונו, היו [[האחים גרים]], אשר אספו מעשיות גרמניות. באופן אירוני, אף שהמהדורה הראשונה של ספרם (בשנים 1812 ו-1815) היא בגדר אוצר בלום לפולקלוריסטים, האחים שכתבו את סיפורי המעשיות במהדורות המאוחרות יותר כדי שיתאימו יותר לטעם הקהל ובכך הבטיחו את הגידול במכירות הספרים ואת הפופולריות של ספרם.{{הערה|1=Swann Jones, p. 40}}
 
העיבודים הספרותיים של סיפורי המעשיות לא רק שאבו את השראתם מן הסיפור העממי, אלא אף השפיעו על הסיפור העממי. האחים גרים לא כללו במתכוון כמה מן הסיפורים באוסף, אף שסופרו להם בעל-פה, זאת כיוון שזיהו כי מקור הסיפורים הוא ב[[שרל פרו]] ובשל כך הסיקו כי אלה סיפורים צרפתיים ולא גרמניים. מסיבה זו, אף ששמעו את סיפור [[כחול הזקן]], הם לא כללו אותו באוסף.{{הערה|1=G. Ronald Murphy, The Owl, The Raven, and the Dove: The Religious Meaning of the Grimms' Magic Fairy Tales, {{ISBN|}} 0195151690}}
 
==מעשיות וילדים==
שורה 44:
בעת המודרנית סיפורי מעשיות שונו באופן שניתן יהיה לקוראם לילדים. האחים גרים התמקדו בהוצאת כל רמיזה [[מיניות|מינית]] מן הסיפורים.{{הערה|1=Tatar, The Hard Facts of the Grimms' Fairy Tales, p. 20.}} [[פעמונית (מעשייה)|פעמונית]], במהדורה הראשונה של הסיפור, פעמונית גילתה למכשפה על ביקורי הנסיך בשאלה מדוע בגדיה נעשו הדוקים על גופה, בכך איפשרה למכשפה להבין כי היא בהריון, אולם במהדורות מאוחרות יותר היא שואלת מדוע קל לה יותר למשוך מעלה למגדל את הנסיך מאשר את המכשפה.{{הערה|1=Tatar, The Hard Facts of the Grimms' Fairy Tales, p. 32.}} מנגד, מבחינות רבות סיפורי המעשיות החלו להכיל יותר תאורי אלימות – במיוחד הענשת הרשעים.{{הערה|1=Byatt, pp. xlii-xliv.}} בעיבודים מאוחרים יותר הוצאו תאורי האלימות. ב[[התקופה הוויקטוריאנית|תקופה הוויקטוריאנית]] שונו סיפורי המעשיות כך שיכילו [[מוסר השכל]], כך שונה סיפור [[סינדרלה]] כדי שיכיל מסרים של ערך הצניעות וכבישת היצר, דבר שעורר את מחאתו של [[צ'ארלס דיקנס|דיקנס]] שאמר: "בעידן תועלתני, יותר מאשר בכל זמן אחר, חשוב מאוד שנכבד את סיפורי המעשיות.".{{הערה|1=K. M. Briggs, The Fairies in English Tradition and Literature, pp. 181-182, University of Chicago Press, London, 1967}}
 
[[פסיכואנליזה|פסיכואנליסטים]] כמו [[ברונו בטלהיים]], אשר ראה באכזריות הבאה לידי ביטוי בסיפורי המעשיות העתיקים כאות לקונפליקטים פסיכולוגיים, מתח ביקורת חריפה על "טיהור" הסיפורים מן הנימוק שהדבר מחליש את תועלתם לילדים ולמבוגרים כדרך סמלית לפתרון בעיות{{הערה|1=Jack Zipes, The Brothers Grimm: From Enchanted Forests to the Modern World, p. 48, {{ISBN|}} 0-312-29380-1}}
במאה העשרים עשו סרטיו של [[וולט דיסני]] להפצת סיפורי המעשיות המערביים לכל רחבי תבל. כך הסרט [[שלגיה]] נועד בעיקרו לקהל הילדים.{{הערה|1=Grant and Clute, "Cinema", p. 196.}} באופן דומה פעלו סרטי ה[[אנימה (הנפשה)|אנימה]] להפצת סיפורי מעשיות [[יפן|יפניים]].
 
שורה 54:
מחברים אחרים החדירו לסיפורי המעשיות ה[[אירופה|אירופאיים]] עם הגיבורים הגבריים, מוטיבים מסוימים, בהם [[רב תרבותיות]] או [[פמיניזם]] ובכך מתחו ביקורת על ה[[סיפר]]ים (נרטיבים) המסורתיים.
 
קשה לאפיין את המבדיל בין הז'אנר הספרותי של סיפורי מעשיות לבין [[פנטזיה|פנטזיות]] העושות שימוש במוטיבים, או אפילו קטעי עלילה שלמים, מתוך סיפורי מעשיות. אולם אבחנה זו נעשית אפילו בעבודותיו של סופר בודד. ההבדל הבולט ביותר הוא בכך שפנטזיות בעלות מוטיבים של סיפורי מעשיות, כמו פנטזיות בכלל, עושות שימוש במאפייני ה[[נובלה]] ב[[סיפורת]], בעיצוב הדמויות ובאווירה.{{הערה|1=Diana Waggoner, The Hills of Faraway: A Guide to Fantasy, pp. 22-23, {{ISBN|}} 0-689-10846-X}}
 
===מעשיות בקולנוע===
שורה 80:
 
==פרשנות==
מעשיות רבות, במיוחד אלה המיועדות לילדים, מכילות מוסר השכל. פרו סיים את המעשיות שאסף במוסר השכל, אף שלעתים ספק אם מסרו מוסרי. כך סיפור סינדרלה מסתיים בהערה כי יופייה ואופייה לא היו מועילים לה לולא עזרתה של הסנדקית, דבר הבא להצביע על חשיבותם של קשרים חברתיים.{{הערה|1=Maria Tatar, The Annotated Classic Fairy Tales, p. 43. {{ISBN|}} 0-393-05163-3}}
 
סיפורי מעשיות רבים פורשו באשר למשמעותם. פירוש מיתולוגי אחד טוען כי רבים מסיפורי המעשיות, כולל אלה של [[עמי ותמי]], [[היפהפייה הנרדמת]], [[הנסיך והצפרדע]], היו מיתוסים של אל השמש; פרשנות זו איננה מקובלת בימינו.{{הערה|1=Tatar, The Hard Facts of the Grimms' Fairy Tales, p. 52}} רבים מסיפורי המעשיות אף זכו לניתוח ופירוש [[פסיכולוגיה|פסיכולוגי]] מנקודות מבט [[פרויד]]יאניות, [[קרל גוסטב יונג|יונגיאניות]] ואחרות, זאת מבלי שאחת מן הפרשנויות האלה הפכה למקובלת.
 
פרשנויות לגרסה כזו או אחרת של מעשייה זכו לביקורת על שהדגישו את חשיבות מוטיבים מסוימים בסיפור, בעוד שאלה לא היו אינטגרלים לסיפור המעשיה, בעוד שאותו סיפור עצמו זכה במהלך ההיסטוריה לגרסאות רבות.{{הערה|1=Alan Dundes, "Intrepreting Little Red Riding Hood Psychoanalytically", pp. 18-19, James M. McGlathery, ed., The Brothers Grimm and Folktale, {{ISBN|}} 0-252-01549-5}} כך בסיפור "כחול הזקן" נחשף יצר סקרנותה של אשתו על ידי המפתח המוכתם בדם, על ידי שבר הביצה, או על ידי ורד שאותו ענדה, זאת מבלי שפרט זה ישפיע על העלילה. אולם פרשנויות שונות של מעשיה זו ייחסו חשיבות לאותו עצם שחשף את פעולתה הסקרנית של האישה.{{הערה|1=Tatar, The Hard Facts of the Grimms' Fairy Tales, p. 46.}}
 
פולקלוריסטים אחרים פרשו את סיפורי המעשיות כמסמכים היסטוריים. רבים מן הפולקלוריסטים הגרמנים, עשו שימוש בסיפורי האחים גרים כדי להסביר מנהגים קדומים, זאת על יסוד ההנחה שהסיפורים נשמרו בצורתם המקורית מימי קדם.{{הערה|1=Zipes, The Brothers Grimm: From Enchanted Forests to the Modern World, p. 48.}} פולקלוריסטים אחרים ניסו לתת הסבר היסטורי לדמותה של האמא החורגת המרשעת בכך שבימי קדם נשים רבות מתו במהלך הלידה ובעליהן התחתנו מחדש, דבר שיצר מצב שבו האם החורגת הייתה צריכה להתחרות עם הילדים מן הנישואים הקודמים, על משאבי הבית.{{הערה|1=Marina Warner, From the Beast to the Blonde: On Fairy Tales And Their Tellers, p. 213. {{ISBN|}} 0-374-15901-7}}
 
==ראו גם==