|
=== יהודים ===
בגוג'ם חיו קהילות [[ביתא ישראל|יהודיות]] משך זמן רב, אך אלו לא נחקרו לעומק.{{הערה|James Arthur Quirin, '''The Evolution of the Ethiopian Jews: a History of the Beta Israel (Falasha) to 1920''', University of Pennsylvania, 1992, {{ISBN|}} 9780812231168, p. 173}} באיגרת רבי [[אליהו מפירארה]] מתחילת [[המאה ה-15]] מוזכר "נהר גוזן" כנהר שעובר ביישובי [[ביתא ישראל]].{{הערה|1=אברהם יערי, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20677&st=&pgnum=88&hilite= אגרות ארץ ישראל, גזית, תש"ג, עמ' 88]}} שם הנהר "גוזן" הגיע, ככל הנראה, מהשם "גוזם" שהיה שמו של האזור בתקופת הרב.{{הערה|לנהר גוזן המוזכר אין קשר לנהר גוזן המוזכר במקרא ([http://www.mechon-mamre.org/i/t/t09b17.htm מלכים ב', י"ז, ו']; [http://www.mechon-mamre.org/i/t/t09b18.htm י"ח, י"א]; [http://www.mechon-mamre.org/i/t/t25a05.htm דברי הימים א', ה', כ"ו]) כמקום שאליו הוגלו חלקים מ[[עשרת השבטים]] ראו [[מנחם ולדמן]], '''מעבר לנהרי כוש - יהודי אתיופיה והעם היהודי''', משרד הביטחון, תשמ"ט, עמ' 294, הערה 8}} הנהר המוזכר הוא ככל הנראה [[הנילוס הכחול]] או אחד מיובליו הזורמים באזור. ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]] מזכירים מקורות פורטוגזים יהודים החיים באזור [[גאפאת]] השוכן דרום מערבית מגוג'ם ההיסטורית.{{הערה|Michael Kleiner, "Gafat history" in Siegbert Uhlig (Editor), '''Encyclopaedia Aethiopica: D-Ha''', Otto Harrassowitz Verlag, 2005, {{ISBN|}} 3447052384, p. 652}} ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] מוזכר כי יהודי גוג'ם מתפקדים כ[[נפחות|נפחים]]{{הערה|Quirin, p. 135}} וייתכן שהקבוצה המכונה "[[ביתא ישראל (מינוח)|בודה]]" והמוזכרת במקורות מאותה התקופה מתכוונת אליהם.{{הערה|Quirin, p. 141}} בשנות ה-70 של המאה ה-19 מוזכר כי מלך גוג'ם [[תקלה היימנות (מלך גוג'אם)|תקלה היימנות]] לקח יהודים שעסקו בנפחות ונגרות מ[[היישוב היהודי בגונדר|אבורה שבגונדר]] לגוג'ם כדי שאלו יבנו כנסיות, יהודים אלו עבדו כל השנה וחזרו לביתם בעונות הגשומות.{{הערה|Quirin, p. 171}} בשלהי המאה ה-19 היו יהודי גוג'ם היו מטרה למיסיונרים מטעם [[החברה הלונדונית להפצת הנצרות בקרב היהודים|החברה הלונדונית]] וזכו לביקורים תכופים.{{הערה|Quirin, p. 284, n. 64}}
==לקריאה נוספת==
*Taddesse Tamrat, "Ethiopia in Miniature: the Peopling of Gojam" in Harold G. Markus (Editors), '''New Trends in Ethiopian Studies, Papers of the 12th International Conference of Ethiopian Studies''', Vol.1, Michigan State University, September 1994, pp. 951-962
*Taddesses Tamrat, '''Church and State in Ethiopia, 1270-1527''', Clarendon Press, 1972
*Tegegne Muse, '''Gojjam, the stigma: the Abyssinian pariah''', Guihon Books, 1983, {{ISBN|}} 2940061009
</div>
|
