הבדלים בין גרסאות בדף "ז'אן אנרי דינן"

מ
קישורים פנימיים +
(←‏הצלב האדום: ניסוח עדיף)
מ (קישורים פנימיים +)
 
==אלגיריה==
ב-1853 דינן ביקר ב[[אלג'יריה]], [[תוניס]] ו[[סיציליה]] בשליחות חברה שהתמקדה ב"מושבות סטיף". למרות חוסר הניסיון, הוא סיים את המשימה בהצלחה. בהשראת הנסיעה הוא כתב את ספרו הראשון "אודות השליט בתוניס" שפורסם ב -1858. ב-[[1856]] הוא יסד חברה לפעול במושבות הזרות ואחרי שקבל אדמות ממשלת [[צרפת]] באלגב[[אלג'יר]] הוא הקים חברה לגידול תירס ומסחר בשם "החברה הפיננסית ותעשייתית של מון-ג'ימיליה מילס". עם זאת, זכויות האדמה והמים לא הוגדרו באופן ברור ושלטונות המקומיים לא שתפו פעולה. על כן החליט לערר ישירות לקיסר הצרפתי, [[נפוליאון השלישי]], אשר באותו עת נלחם עם צבאו ב[[לומברדיה]]. צרפת לחמה לצד [[ממלכת סרדיניה]] נגד האוסטרים שכבשו את רוב [[איטליה]] של ימינו. המפקדה של נפוליון הייתה ממוקמת בעיירה קטנה בשם סולפרינו. דינן כתב ספר בשבח נפוליאון השלישי בכוונה למסור אותו לקיסר ולפגוש אותו אישית בסולפרינו.
 
==הקרב על סולפרינו==
דינן הגיע לסולפרינו בערב של 24 ביוני [[1859]] לאחר קרב שהתרחש בקרבה. הוא נדהם לראות כ-38,000 פצועים, גוססים וגופות מתים נטושים עדיין בשדה הקרב וככל הנראה כמעט ולא היה מאמץ להגיש להם עזרה. דינן ארגן את האוכלוסייה המקומית, בעיקר נשים ונערות, להגשת עזרה לחיילים הפצועים והחולים. היה חסר להם ציוד ודינן עצמו ארגן את רכישת הציוד והקמת בתי חולים שדה. הוא שכנע את האוכלוסייה להגיש עזרה ללא הבחנה באיזו צד לחמו תחת הסיסמה "כולם אחים". הוא גם הצליח לארגן את שחרורם של רופאים אוסטרים שנשבו על ידי הצרפתים.
 
==הצלב האדום==
אחרי שובו לז'נבה ביולי, החליט דינן לכתוב את ספרו ''Un Souvenir de Solferino'' (זכרונות מ סולפרינו) שהוציא לאור ב-[[1862]]. בספר הוא תיאר את הקרב, עלותו והתוהו ובוהו בעקבותיו. הוא גם פיתח את הרעיון שארגון נטראלי צריך להתקיים לטיפול בחיילים הפצועים. הוא חלק את הספר למנהיגים פוליטיים וצבאיים מובילים באירופה.
דינן גם החל במסע באירופהב[[אירופה]] לקידום הרעיונות שלו. הספר שלו התקבל באופן חיובי ונשיא האגודה הג'נבית לרווחה ציבורית, [[גוסטב מויניה]] הפך את הספר לנושא המרכזי של מפגש הארגון ב-[[9 בפברואר]] [[1863]]. דנו בהמלצותיו של דינן והחליטו על הקמת ועדה בת חמישה חברים לבדוק האפשרות ליישם את ההמלצות וקבעו שדינן יהיה חבר בוועדה. חברי הוועדה האחרים היו מוניה, הגנרל הצבאי השווצרי אנרי דופור והרופאים לואי אפיה ותיאדור מונואר. כיום מקובל לראות ב-17 בפברואר 1863, יום המפגש הראשון של הוועדה, כתאריך הקמת הצלב האדום.
 
==המשך חייו ומותו==