שיזו קנקורי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 11:
עם זאת, קנקורי התפרסם בעולם עקב כך שבמהלך השתתפותו בריצת המרתון באולימפיאדת שטוקהולם הוא נעלם. קנקורי עבר מסע מתיש של 18 ימים מיפן ל[[שבדיה]], את המסע החל באוניה ומשם המשיך ב[[הרכבת הטרנס-סיבירית|רכבת הטרנס-סיבירית]] והזדקק ל-5 ימי מנוחה כדי להתאושש. המירוץ התקיים במחוז סולנטונה בעיר ומזג האוויר היה חם מהרגיל, חום של 25 מעלות [[צלסיוס]] שרר ביום התחרות ומעל מחצית מהרצים לקו ב[[מכת חום]]. קנקורי, שהיה מותש מהדרך הארוכה שעשה מיפן ושלא הסתגל לאוכל המקומי, איבד את הכרתו באמצע הריצה וקיבל טיפול ממשפחה של חקלאים. בהיותו נבוך מעצם "כישלונו" הוא חזר בשקט ליפן ולא הודיע על פרישתו מהמירוץ לנציגי האולימפיאדה. הרשויות בשבדיה הכריזו עליו כנעדר במשך 50 שנה בטרם גילו שהוא חזר ליפן ואף השתתף באולימפיאדות אחרות. בשנת [[1967]], הטלוויזיה השבדית יצרה עימו קשר והציעה לו "לסיים" את ריצת המרתון שלו. הוא חזר ליפן והשלים את מסלול המרתון בזמן כולל של 54 שנים, 8 חודשים, 6 ימים, 5 שעות, 32 דקות ו-20.3 שניות. בסיום המסלול אמר: "היה זה מסע ארוך. במהלכו התחתנתי והבאתי לעולם 6 ילדים ו-10 נכדים".
למרות פרישתו מריצת המרתון בסטוקהולם, קנקורי נבחר לייצג את יפן ב[[אולימפיאדת הקיץ 1916|אולימפיאדת 1916]] שהייתה אמורה להיערך ב[[ברלין]] אך בוטלה בשל אירועי [[מלחמת העולם הראשונה]]. אבל, הוא אכן ייצג את יפן ב[[אולימפיאדת אנטוורפן (1920)|אולימפיאדת 1920]] שנערכה ב[[אנטוורפן]] [[בלגיה]], את ריצת המרתון סיים בזמן של שעתיים, 48 דקות ו-45.4 שניות ובמקום ה-16 הכללי. הוא נשלח גם ל[[אולימפיאדת 1924]] אבל לא סיים את הריצה. ביפן, ייסד בשנת 1920 ריצת מרתון מיוחדת בה רצים מטוקיו לעיר האקון. משנת [[2004]] הפרס הראשון בתחרות נקראו על שמו.
הוא נפטר בגיל 92 ב-13 בנובמבר 1983 בעיר הולדתו טאמנה ביפן.
| |||