ז'ירונה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 57:
היהודים התגוררו ברובע היהודי הקרוי קאל “El Call”(נגזר מן המלה הלטינית Callis שפירושה סמטה או רחוב), כפי שנקראו גם יתר הקהילות היהודיות בתחומי [[כתר אראגון]]. ב[[המאה ה-12|מאות ה-12]] וה-13, בתקופת "[[תור הזהב בספרד|תור הזהב]]" היא אף הפכה לאחד ממרכזי התרבות היהודית החשובים בספרד, והתפתחה בה מסורת [[קבלה|קבלית]] ורוחנית רבת השפעה. בין החכמים הבולטים בעיר נמנה ה[[רמב"ן]], שגם כיהן כרב הראשי של העיר ושל קטלוניה כולה.{{הערה|1=אביב כנען, [http://www.lametayel.co.il/%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99+%D7%92%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94 יהודי גירונה], באתר [[למטייל]].}} במהלך המאה ה-13 מנתה הקהילה 1,000 נפשות ובניה השתלבו במנגנון הפקידות הציבורית שבעיר{{הערה|שם=וירטואלי}} וקיימו קשרי מסחר ענפים עם ערי האזור ובכללן [[בסלו]] וברצלונה. בשלהי המאה ה-13 החלו רדיפות יהודים ובהמשך, ב-[[1331]] נערכו [[פרעות]] ברובע היהודי. עם זאת ב-[[1306]] קלטה הקהילה יהודים שגורשו מצרפת.
 
ב-[[1391]] התעצמו הרדיפות על רקע דתי, כאשר המון מוסת של איכרים פרע בבני הקהילה{{הערה|שם=אנציקלופדיה}} ומתועדים עשרות רבות מבני הקהילה אשר סירבו להמיר את דתם ונרצחו וכן החרמת רכוש ומבני ציבור. ב-[[1415]] הושבו לבני הקהילה [[בית הכנסת]] והמקווה.{{הערה|שם=וירטואלי}} במהלך המאה ה-15 הגיע לשיאו תהליך דעיכת הקהילה אשר לווה ברדיפות בלתי פוסקות, צמצום שטחו של הרובע היהודי, מגבלות כלכליות הולכות וגוברות ו[[המרת דת|המרות דת]]. עם פרסומו של צו [[גירוש ספרד|הגירוש]] ליהודי ספרד, התגוררה בעיר קהילה מצומצמת וב-[[2 באוגוסט]] [[1492]] עזבו בני הקהילה את העיר לבלי שוב.{{הערה|שם=אנציקלופדיה}}
 
ברובע הגותי שבעיר העתיקה שוכן "המוזיאון היהודי" (Museu d'història dels Jueus) המנציח את זכרה של הקהילה היהודית בעיר ובקטלוניה כולה. חלק מצאצאי מגורשי ז'ירונה נושאים את שם המשפחה גירון ו[[עלייה|עלו]] ל[[מדינת ישראל|ישראל]] בעיקר מה[[בלקן]].