שירות הסדר היהודי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה |
|||
שורה 1:
[[קובץ:Bundesarchiv Bild 101III-Schilf-003-06, Polen, Ghetto Litzmannstadt, Ghettopolizei Armbinde.jpg|ממוזער|מדי אנשי שירות הסדר היהודי]]▼
[[קובץ: Bundesarchiv Bild 101I-134-0792-27, Polen, Ghetto Warschau, Ghettopolizei.jpg|שמאל|ממוזער|310px|יעקב לייקין, סגן מפקד המשטרה היהודית ב[[גטו ורשה]], בחזית היחידה שלו בגטו, מאי 1941]]
[[קובץ:Bundesarchiv R 49 Bild-1313, Ghetto Litzmannstadt, Ghettopolizei.jpg|ממוזער|אחד מאנשי המשטרה היהודית ב[[גטו לודז']]]]
[[קובץ:Jewish Warsaw Ghetto Police Arm Band early 1940s.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סרט סימון של המשטרה היהודית בגטו ורשה]]
▲[[קובץ:Bundesarchiv Bild 101III-Schilf-003-06, Polen, Ghetto Litzmannstadt, Ghettopolizei Armbinde.jpg|ממוזער|מדי אנשי שירות הסדר היהודי]]
[[קובץ:Bundesarchiv Bild 101I-134-0792-28, Polen, Ghetto Warschau, Ghettopolizei.jpg|ממוזער|יחידת אנשי המשטרה היהודית רכובים על אופניים]]
'''שירות הסדר היהודי''' (ב[[גרמנית]]: '''Jüdischer Ordnungsdienst''') (שכונה "'''המשטרה היהודית'''", או "'''משטרת הגטו'''") היו יחידות משטרת-עזר [[גטאות בשואה|גטאות]] וביישובים מסוימים שהופעלו בהוראת הנאצים בקהילות היהודים בשטחי הכיבוש ה[[גרמניה הנאצית|גרמני]] בזמן [[מלחמת העולם השנייה]]. ברוב הגטאות היה שירות הסדר היהודי כפוף להלכה ל[[יודנראט]]. באתרים אחדים, כגון בקובנה, חלק ממתגייסי "המשטרה היהודית" היו חברים במחתרת האנטי-נאצית.
שורה 15:
ההצטרפות ל"משטרה היהודית" גילמה טובות הנאה. השוטרים יכלו לנוע בחופשיות יחסית, מזונם היה רב יותר משאר האסירים ונחסכו מהם [[עבודת כפייה|עבודות הכפייה]] אליהם נלקחו אסירים רבים.
השילוחים למחנות ההשמדה, בהם נכללו גם קרוביהם של השוטרים, יצרו אצלם תחושה קשה שגרמה לחלקם לעזוב את המשטרה ולהיות מגורשים למחנות ההשמדה, אך רובם המשיכו לקיים את צווי הגרמנים עד הסוף.▼
==תפקידי המשטרה וארגונה==
את תפקיד המשטרה היהודית ניתן לחלק לשלוש קטגוריות:
* מילוי דרישות היודנראטים שנועדו לאכוף את צווי הגרמנים. כולל איסוף קנסות וחפצי ערך שונים, יישום המכסות הדרושות לעבודות כפייה, ליווי עובדי הכפייה לעבודתם, שמירה על החומות ושערי הגטו מפני בריחה, והכנה וביצוע הגירוש ל[[מחנה השמדה|מחנות ההשמדה]].
* מילוי דרישות עצמאיות של היודנראטים שלא במסגרת צווי הגרמנים, כולל איסוף מסים ואכיפת המשמעת ליודנראט.
* לענות על הצרכים של האוכלוסייה היהודית. בשלבים הראשונים, המשטרה היהודית הייתה מעורבת בחלוקת ציוד וסיוע לנזקקים, בשמירת הניקיון, הכוונת התנועה, בלימת [[מגפה|מגיפות]] ובוררות בסכסוכים בין אסירים, אולם עם הזמן פחת מאוד משקלן של פעולות אלו.
בגטאות גדולים מפקדי המשטרה היו קצינים והמשטרה עצמה נחלקה לחטיבות ויחידות שומרים, אך בגטאות קטנים לא היה צורך במבנה זה. יחידות המשטרה הגדולות ביותר היו ב[[גטו ורשה]] עם 2,500 שוטרים יהודים, כ-1,200 שוטרים היו ב[[גטו לודז']]
לאנשי המשטרה היהודית לא היו מדים רשמיים. הם זוהו על ידי כובע מיוחד או סרט על הזרוע. הם לא הורשו לשאת נשק, אך חלק מצוותי האבטחה צוידו ב[[אלה (נשק)|אלות גומי]].
שורה 32 ⟵ 33:
חלק מהמשטרות היהודיות פעלו להכשיל את ההתנגדות היהודית בגטאות, כך קרה בגטאות ורשה, [[גטו קרקוב|קרקוב]], [[בנדין]], [[גטו סוסנוביץ|סוסנוביץ]] ועוד, אם כי בחלק מהגטאות המשטרה היהודית לא התערבה וב[[גטו קובנה]] היו אף שוטרים שסייעו למחתרת.
▲השילוחים למחנות ההשמדה, בהם נכללו גם קרוביהם של השוטרים, יצרו אצלם תחושה קשה שגרמה לחלקם לעזוב את המשטרה ולהיות מגורשים למחנות ההשמדה, אך רובם המשיכו לקיים את צווי הגרמנים עד הסוף.
בספרו של הרב [[שמעון הוברבנד]] "קידוש השם", מצוי תיאור של פעילות "המשטרה היהודית" בגטו:
| |||