כלכלת הונג קונג – הבדלי גרסאות

| '''שיעור אבטלה''' || 3.4 אחוז (2011)

|- bgcolor=#FFFFCC

|-

|colspan="2" align="center" | '''תקציב'''

| '''עמיתי יבוא''' || סין 41 אחוז, יפן 13 אחוז, ארצות הברית 8 אחוז, טאיוואן 7 אחוז, דרום קוריאה 5 אחוז, סינגפור 4 אחוז (2000)

|}

'''כלכלת [[הונג קונג]]''' היא [[כלכלת שוק]] מודרנית, המבוססת על [[סחר בינלאומי]] ותעשיית שירותים ענפה. למרות גודלה הזעיר והיותה נתונה תחת שלטון זר, הפכה המושבה לשעבר שער ראשי לייבוא, ייצוא והשקעות עבור מחוז גואנגדונג ב[[סין]] וסין בכללה, ולמרכז סחר, בנקאות, ביטוח ותעבורה מרכזי במזרח אסיה.

 

 

למרות שינויים דרמטיים אלו, שעיקרם היעלמות כמעט מוחלטת של הייצור מהונג קונג ומעבר לשירותים פיננסיים, קהילתיים, וכדומה, לא ניתן היה להבחין בהשפעה כלשהי על שוק העבודה בהונג קונג. האבטלה בין השנים [[1982]] ו-[[1997]] נותרה בשיעור זניח של 2.5 אחוז, עם תנודות מינימליות שתוקנו במהירות רבה. מאות אלפי הפועלים שכביכול לא הייתה נמצאת להם תעסוקה במהלך השינוי מצאו תעסוקה ללא קושי.

 

[[קטגוריה:הונג קונג: כלכלה|*]]