מין (טקסונומיה) – הבדלי גרסאות

ב[[עבר]] הלא רחוק, מיינו חוקרי ה[[טבע]] את העולם למינים על פי מראה עיניים. החוקרים שמיינו את עולם ה[[חיים|חי]] סיווגו את היצורים החיים ([[אורגניזם|האורגניזמים]]) למינים שונים על פי קרבתם הצורנית (ה[[מורפולוגיה (ביולוגיה)|מורפולוגית]]) - על פי הצורה והמבנה של [[גוף (ביולוגיה)|גופם]]. השימוש בשיטה זו יעיל כשמנסים למצוא הבדלים בין מינים שניכר ביניהם שוני גדול, כגון, [[בז]] ו[[אנפה (סוג)|אנפה]], אך שיטה זו אינה יעילה כאשר מנסים להבדיל בין מינים שדומים, כמו [[נקבה|נקבת]] ה[[בז אדום|בז האדום]] וה[[בז מצוי|בז המצוי]]. בנוסף לכך, ישנם הבדלים מורפולוגים עצומים בין פרטים שונים ב[[אוכלוסייה]] של אותו המין, לדוגמה, [[דו צורתיות זוויגית]], שהיא שוני מורפולוגי בין [[זוויג|זוויגים]] של אותו המין (זכר או נקבה) נפוצה בקרב רבים מ[[בעלי חיים|בעלי החיים]]. בגלל בעיות אלה ואחרות, נפסלה שיטה זו.

 

כיום מגדירים מין על פי שיטתו של [[ארנסט מאייר]], חוקר [[אבולוציה]]. לפי שיטה זו יש להתמקד בתפקוד אחד ויחיד שיבדיל בין מין מסוים למין אחר, בשיטה זו מאייר בחר להתמקד ב[[רבייה]]. העקרון של השיטה הוא:<center> '''מינים הם קבוצות של אוכלוסיות טבעיות היכולות לקיים ביניהן קשרי רבייה ומבודדות רבייתית מאוכלוסיות דומות אחרות.'''</center>

לפיכך, כדי שיצור יוגדר כמין מסוים ולא כאחר הוא צריך להיות מסוגל להתרבות עם בני אותו המין וכן ש[[צאצא]]ם יהיה [[רבייה|פורה]], כלומר, מסוגל להתרבות בעצמו. ה[[חמור]] וה[[סוס]] אמנם יכולים להתרבות זה עם זה אך ה[[פרד]], צאצאם, נולד [[עקרות|עקר]]. עם זאת, שני פרטים מסוימים מאותו מין אינם חייבים להיות בעלי יכולת רבייה זוויגית ישירה. למשל, אם כלבה קטנה וכלב גדול אינם בעלי יכולת להעמיד צאצאים ישירים, הם עדיין יכולים להיחשב בני אותו מין מאחר שצאצאים של הכלב הגדול וצאצאים של הכלבה הקטנה אכן יכולים להעמיד צאצאים.

חוקר הטבע ה[[שוודיה|שוודי]] [[קארלוס ליניאוס]] (קארל פון לינה) פיתח את השיטה למיון אורגניזמים לקבוצות, היא [[המערכת הדו שמית]] (binomial system). על פי שיטתו מכנים כל מין בשני שמות, השם הראשון הוא שם ה[[סוג (טקסונומיה)|סוג]] אליו משתייך המין, והשם השני הוא שם המין הספציפי. כך לדוגמה [[אדם נבון]] ששם סוגו הומו (''Homo''), יקרא על פי המערכת הדו שמית "הוֹמוֹ סַפְּיֶנְס" (''Homo sapiens''), ואילו [[האדם הניאנדרטלי]] יקרא "הומו ניאנדרתלנסיס" (''Homo neanderthalensis''). זוהי השיטה הנהוגה מאז לצורכי [[מיון עולם הטבע|מיון]] עולם החי והצומח.

 

 

ישנם כמה הסברים אבולוציוניים להתפצלות אוכלוסיית מין אחד לשני מינים, דהיינו לשתי אוכלוסיות שאינן יכולות לקיים ביניהן קשרי רבייה. ההסברים נחלקים לשניים – מקרים שבהם [[ברירה טבעית|הברירה הטבעית]] גורמת לפיצול מינים ומקרים שבהם ההסבר לזה שונה.