אהרן שביט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏פתיח: , קישורים פנימיים
מ קישורים פנימיים
שורה 32:
ב[[מלחמת סיני]] לחם כטייס מיסטר ב[[טייסת 101]], במהלך המלחמה הפיל שני מטוסי [[ומפייר]] מצריים{{הערה|{{אתר חיל האוויר||להפיל את הוומפירים|3309-6765}}}}. לאחר המלחמה שירת כקצין מבצעים ב[[טייסת העקרב]], טייסת סופר מיסטר (סמב"ד), ב-[[1960]] זכה למכתב הערכה ממפקד חיל האוויר [[עזר ויצמן]], בזכות נחיתת אונס מוצלחת שביצע. שימש סגן מפקד [[טייסת 116]], ב-[[1963]] עבר להדריך בבית הספר לטיסה והיה ממקימי [[הצוות האווירובטי של חיל האוויר הישראלי]].
 
ביוני [[1966]] מונה למפקד טייסת העקרב (טייסת 105). הוא פיקד עלייה במהלך [[מלחמת ששת הימים]], ב[[מבצע מוקד]] הוביל מבני תקיפה של שדות התעופה אינשאס ומנסורה ו[[מצרים]] ושדה התעופה סייקל ב[[סוריה]]. בתקיפה בסוריה הפיל בקרב אוויר מטוס [[מיג 21]]. לאחר המלחמה המשיך לפקד על הטייסת עד אוגוסט [[1968]]. לאחר מכן מונה למפקד טייסת תעופה וסגן מפקד [[בסיס רמת דוד]]. ב[[מלחמת ההתשה]] היה ב[[הצבת חירום]] כטייס [[סקייהוק]] והשתתף ב-[[1969]] הפצצת סוללות תותחים ירדניות שירו על [[עמק בית שאן]], וכטייס [[F-4 פנטום]] ב[[טייסת 69]]. הוא השתתף בגיחות מבצעיות ב[[מצרים]], בהן [[מבצע קשת אווירי]] (תקיפת נמל ראס בנדסבנאס במאי [[1970]] בתגובה ל[[טיבוע ספינת הדיג אורית]]), התקיפה הארוכה ביותר של חיל האוויר עד [[מבצע רגל עץ]].
 
באוגוסט [[1971]] מונה למפקד ההקמה של בסיס [[עציון]] ב[[סיני]], ופיקד על הבסיס עד יולי [[1976]]. בפרוץ [[מלחמת יום הכיפורים]] שהה במשלחת חיל האוויר ב[[ארצות הברית]], הוא שב לישראל ונטל פיקוד על הבסיס תחתיו פעלה [[טייסת 144]] בתפקידו הבא שימש נספח אווירי ב[[ארצות הברית]] במשך שלוש שנים.