הבדלים בין גרסאות בדף "אבו תביללי"

נוסף בית אחד ,  לפני 3 שנים
מ
הגהה
(עדכון התבנית)
מ (הגהה)
|מחלוקות=
}}
הקדוש '''{{שם|אַבּוֹ תְבִּילֵלִי'''}} (ב[[גאורגית]]: '''აბო თბილელი''' {{כ}}; [[756]]–[[786]] לערך), הנקרא גם '''אַבּוֹ מִתִּיפְלִיס''' או '''הַאבּוֹ טְפִּילֵלִי''' ('''ჰაბო ტფილელი'''), היה [[מרטיר]] [[נוצרי]] וה[[קדוש פטרון|קדוש המגן]] של ה[[ערי גאורגיה|עיר]] [[טביליסי]] שב[[גאורגיה]].
 
== חייו ==
במוצאו היה אבו תביללי [[ערבים|ערבי]], והוא גדל כ[[אסלאם|מוסלמי]] ב[[בגדאד]]. בגיל 17 (או 18), הוא מצא את עצמו בטביליסי, כשהוא הולך בעקבות הנסיך נרסס, השליט של [[כארתלי]]. נרסס, שהושמץ בפני ה[[ח'ליפה|ח'ליף]], בילה שלוש שנים במאסר ושוחרר על ידי הח'ליף החדש. אבו תביללי ליווה אותו ובדרכו.
 
מקצועו של אבו תביללי בבגדאד היה רוקח [[בושם|בשמים]], אמנות המצביעה על ידע ב[[כימיה]], והוא הצטיין ביצירת בשמים ומשחות. הוא היה בעל השכלה רחבה והיה בקיא ב"תורת כל ה[[אסלאם]]". השכלה זו כללה גם לימודי טקסטים דתיים וגם טקסטים פילוסופיים. בהגיעו ל[[מזרח גאורגיה]] ([[כארתלי]]), הוא שוכנע באמיתות תורת [[נצרות]]. עניין זה לא קרה מידית, אלא לאחר תהליך של התבוננות נפשית שלוותה בוויכוחים סוערים עם [[כומר|כמרים]] נוצרים ו[[בישוף|בישופים]]. ויכוחים אלה רק חיזקו אותו באמונתו כי הנצרות היא האמונה הנכונה. למרות זאת, בתחילה פחד אבו תביללי ל[[המרת דת|המיר את דתו]] בפרהסיה, כיוון ש[[גאורגיה]] [[אמירות טביליסי|הייתה נתונה תחת שלטון ערבי]], והואולכן רק נטש את המנהג האסלאמי של תפילה חמש פעמים ביום והחל להתפלל על פי ה[[נצרות]]. מסיבות פוליטיות נמלט הנסיך של תבילליכארתלי ומצא מקלט ב[[ממלכת הכוזרים]] בצפון [[הים הכספי]], אזור שהיה חופשי משליטה אסלאמית. אבו תביללי ליווה את הנסיך לממלכת הכוזרים ו[[טבילה לנצרות|הוטבל שם לנצרות]]. לאחר מכן עברו נרסס ואבו תביללי ל[[אבחזיה]], שהייתה אף היא חופשית משליטה אסלאמית, ושם באבחזיה קיים בלהט חיים נוצריים של תפילות וסיגוף, כשהוא מכין את עצמו למשימה העתידית.
 
הנסיך נרסס ומפלגתו חזרו ל[[טביליסי]] בשנת [[782]]. אבו תביללי לא שעה לאזהרה כי חזרתו זו מסוכנת עבורו, וחזר אף הוא לטביליסי בעקבות נרסס. במשך שלוש שנים התוודה תביללי בחופשיות על אמונתו הנוצרית ברחובות טביליסי, כשהוא מצד אחד מחזק את הנוצרים, שסבלו בגלל אמונתם תחת השלטון האסלאמי, בדוגמה האישית שלו, ומצד שני עודד את [[המרת דת|התנצרותם]] של בני ארצו הערבים. סדרה של איומים ואזהרות שיככו את להיטותו. בשנת [[786]] הוא דווח כנוצרי כלפי שלטונות טביליסי, נעצר והוקע כמומר מהאסלאם. במשפטו הוא התוודה על אמונתו הנוצרית והושאר במאסר. ב-[[6 בינואר]] [[786]] הוצא להורג והפך ל[[קדוש מעונה]]. מסופר כי בדרכו ל[[הוצאה להורג]] הודה לאלוהיו על הפיכתו מצורתו הגשמית לגוף שמיימי, "הניחוח המתוק של מצוות ישו".
יואן סבניסדזה, סופר דתי גאורגי ובן זמנו של תביללי, גולל את חיי ה[[מרטיר]] ברומן [[הגיוגרפיה|הגיוגרפי]] בשם "מות הקדושים של אבו הקדוש" ("The Martyrdom of Saint Abo").
 
== קישורים חיצוניים ==
 
* [http://www.um-islam.nm.ru/abo-eng.htm מות הקדושים של אבו, עושה הבשמים מבגדד], אנגלית
* טטישווילי ולדימיר איוונוביץ', "אבו תביללי: רומן", טביליסי: מראני, 1974, בהונגרית