כבאות אווירית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ש. גולן (שיחה | תרומות)
שורה 34:
ככלי טיס שימשו במשך כעשור (1989-2001) מסוקי [[יסעור (מסוק)|יסעור]] של [[צה"ל]], שהותקן בהם מכל מים מאולתר ("יערית") של 5 [[קוב]]. השימוש במסוקים החל במהלך [[השריפה בכרמל (1989)|השרפה בכרמל]] בשנת 1989, ונמשך עד לשנת 2001 בה הוחלט להפסיק את השימוש במסוקים למשימה זו שכן שלדת המסוקים ניזוקה עקב עומס משקל המים{{הערה|איילת גונדר, [http://www.iaf.org.il/636-19994-he/IAF.aspx בעקבות סדקים שהתגלו במימסרים: מסוקי היסעור לא יסייעו יותר בכיבוי שריפות], באתר [[חיל האוויר הישראלי]]}}. המדינה [[הפרטה בישראל|העבירה את האחריות]] לאספקת כלי הטיס ל[[חברה (תאגיד)|חברות]] ריסוס פרטיות, אך הותירה בידיה את האחריות ל[[מלאי]] חומרי הכיבוי.
 
בשנת 2010 פרצה [[השריפה בכרמל (2010)|שריפת ענק בכרמל]], ועקב חוסר בכלי טיס ובחומרי כיבוי, ישראל נזקקה לסיוע מ[[הקהילה הבינלאומית]], יוון טורקיה ואמריקה(ששלחה את מטוס הכיבוי הגדול בעולם הסופר טנקר).{{הערה|{{ynet|[[תני גולדשטיין]]|כך הפריטה המדינה את שירותי הכיבוי מהאוויר|3994140|4 דצמבר 2010|}}{{ש}}{{הארץ|זוהר בלומנקרנץ|עקב היערכות לקויה - אזל חומר לכיבוי דליקות מהאוויר|1175586|22.06.2010}}}}. כחלק מלקחי השריפה הוחלט על הקמת [[טייסת הכיבוי|
טייסת "אלעד"]], המחזיקה כיום (אוגוסט 2012) ב8 מטוסי כיבוי מדגם [[אייר טרקטור 802]].