צ'ינדיטים – הבדלי גרסאות

מבין 3,000 הצ'ינדיטים שחצו את הצ'ינדווין בפברואר, חזרו בסה"כ רק 2,182.{{הערה|אם כי עקביה (עמ' 220) נוקב במספר גבוה יותר 2,200}} 450 נהרגו, 120 בורמזים הורשו להישאר בג'ונגל, והשאר נפלו בשבי.{{הערה|שם=רוברטס 259|רוברטס, עמ' 259.}} מאלו האחרונים חזרו לאחר המלחמה רק בודדים.{{הערה|שם=עקביה 220|עקביה, עמ' 220.}} מבין הניצולים, 600 היו חלשים מכדי לחזור לשירות צבאי,{{הערה|שם=ביוור 500}} ומבין הנותרים בחר וינגייט בעצמו את אלו שימשיכו עמו, בעוד השאר שולבו ביחידות צבאיות רגילות.{{הערה| Brayley, p. 19.}} [[לוטננט גנרל]] [[ויליאם סלים]], מפקד [[הארמייה ה-14 (בריטניה)|הארמייה ה-14]] שאליה הייתה כפופה בריגדת הצ'ינדיטים, מאז ומתמיד לא חיבב את וינגייט,{{הערה|[[משה יגר]], '''אורד וינגייט, קורותיו והציונות''', הוצאת מוסד ביאליק, [[2013]]. עמ' 169. עקביה, עמ' 228.}} והגדיר את המבצע כולו ככישלון מוחלט. סלים טען כי רק 205 יפנים נהרגו במבצע, וכי היפנים התגברו על הנזק שנגרם לרכבות תוך ימים ספורים (מה שלא היה נכון, לקח ליפנים מספר שבועות). באופן כללי טען סלים שלצ'ינדיטים לא הייתה כל השפעה על ניהול המערכה בבורמה.{{הערה|סלים, עמ' 196-197.}} חלק מהחוקרים נוטים להסכים עם סלים,{{הערה|שם=הייסטינגס}} אולם נאלצים להודות שבמבצע זה נלמדו לקחים חשובים שיושמו היטב מאוחר יותר.{{הערה|שם=ביוור 500|ביוור, עמ' 500.}} כך או כך, אפילו סלים נאלץ להודות ש"תהיינה העובדות אשר תהיינה - לחיילים בבורמה נדמה היה כי זהו הגל הקטנטן הראשון המבשר את בוא הנחשול... ואנו ניצלנו במלואה את ערכה התעמולתי [של הפשיטה] בכל האמצעים שעמדו לרשותנו".{{הערה|סלים, עמ' 116.}}

 

 

אחד מאנשיו של וינגייט כתב בזיכרונותיו: