הגדלה שפירה של הערמונית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הפיכת קישורים מהצורה PMID XXX לתבנית:PMID#
שורה 1:
[[קובץ:BPH HE.png|שמאל|ממוזער|250px|איור של ערמונית מוגדלת (ימין) לעומת ערמונית נורמלית (שמאל)]]
[[קובץ:UltrasoundBPH.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[שלפוחית שתן]] (במתאר פרפר שחור) וערמונית מוגדלת ב[[דימות רפואי |הדמיית]] [[בדיקת אולטרה סאונד רפואית|אולטרה סאונד]]]]
'''הגדלה שפירה של הערמונית''' (או '''שגשוג שפיר של הערמונית''') היא אחת הבעיות הרפואיות הנפוצות ביותר אצל [[גבר]]ים מבוגרים. הגדלת הערמונית נצפית בכ-40% מהגברים בשנות ה-50 לחייהם, וכ-70% בשנות ה-60.{{הערה|1=Berry SJ, Coffey DS, Walsh PC, Ewing LL.'''The development of human benign prostatic hyperplasia with age.''' J Urol. 1984 Sep;132(3):474-9. {{PMID |6206240}}}}
 
בלוטת ה[[ערמונית]] מייצרת אצל גברים את [[נוזל הזרע]]. היא ממוקמת בצוואר [[שלפוחית השתן]] ועוטפת את ה[[שופכה]]. הגדלה שפירה של הערמונית גורמת ללחץ על השופכה, ולתסמינים הנובעים מחסימת מוצא השלפוחית.
שורה 21:
מעכבי האנזים 5 אלפא רדוקטז (Finasteride, Dutasteride), ההופך [[טסטוסטרון]] ל[[דיהידרוטסטוסטרון]] (DHT) מקטינים בטווח הארוך את גודל הערמונית ובכך מגיעים לתוצאות טובות בשיפור הסימפטומים. שיא פעולת התרופות (הקטנת הבלוטה והשיפור בתסמינים) הוא כעבור מספר חודשים מתחילת הטיפול.
הטיפול המשולב בחוסמי אלפא ומעכבי 5 אלפא רדוקטז משלב את יתרונות שתי הקבוצות, ומוריד את שיעורי התקדמות המחלה בגברים בעלי ערמוניות גדולות.
{{הערה|1=McConnell JD, Roehrborn CG, Bautista OM et al. ''' The long-term effect of doxazosin, finasteride, and combination therapy on the clinical progression of benign prostatic hyperplasia.''' N Engl J Med. 2003 Dec 18;349(25):2387-98. {{PMID |14681504}}}}
הטיפול הניתוחי המקובל ביותר הוא כריתת הערמונית דרך השופכה. כאשר הערמונית גדולה במיוחד יש לעתים צורך בניתוח פתוח. לניתוח הקונבנציונלי תופעות לוואי העלולות להיות בלתי הפיכות כמו פגיעה בתפקוד המיני ופגיעה בשליטה על מתן שתן.