תוכן גולשים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: פופולרי |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
{{שכתוב|סידור המידע, תמצות מחקרים, הסרת פרשנות|נושא=מחשוב}}
'''תוכן גולשים''' או במינוח המקצועי "'''תוכן מופק משתמשים'''" (באנגלית: '''UGC - User Generated Content'''), הוא תוכן ב[[אתר אינטרנט]] שנוצר על ידי הגולשים באתר (להבדיל מתוכן שנוצר על ידי מנהלי האתר). תוכן גולשים מתבטא בכל מרכיבי התוכן המקובלים באתרי אינטרנט, כולל טקסט, קול, תמונות, סרטוני וידאו; במגוון פלטפורמות מקוונות, כגון [[בלוג]]ים, תגובות משתמשים, אתרי [[ויקי]], [[רשת חברתית מקוונת|רשתות חברתיות]], ו[[תוכנה חינמית|תוכנות חינמיות]] מושתתות [[קוד פתוח]]. גם הנמענים של הביקורות אינם עוד ספקי השירות בלבד, אלא, אף יותר מכך, קהילת האינטרנט כולה על מאות המיליונים החברים בה.
== הגדרות ==
תוכן גולשים מהווה אחד המאפיינים העיקריים של פלטפורמות [[וב 2.0]]{{הערה|Andersen, P. (2007). [http://www.jisc.ac.uk/media/documents/techwatch/tsw0701b.pdf What is Web 2.0? Ideas, technologies and implications for education]. JUSC Technology and Standards Watch. pp. 14-19. }}, ששינו את פני האינטרנט בכל הנוגע לצריכה והפצת מידע. בכל דקה מועלים לרשת עשר שעות תוכן ובחצי הראשון של 2008 75% מגולשי האינטרנט לקחו חלק פעיל ובמדיות חברתיות, בניגוד ל-2007 שלקחו חלק רק 56%{{הערה|[http://michaelhaenlein.com/Publications/Kaplan,%20Andreas%20-%20Users%20of%20the%20world,%20unite.pdf Users of the world, unite! The challenges and opportunities of Social Media]}}.▼
* המונח תוכן גולשים נכנס לתודעה העולמית בשנת 2005 כשהועלה במספר אתרי פרסום ובקהילות שדנו בפיתוח דרכי מדיה דיגיטליים.
* בשנת 2007 קבע [[הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי]] (OECD) שלושה מאפיינים להגדרת תוכן גולשים: '''פרסום''' - התוכן חייב להיות מפורסם במרשתתת באתר נגיש לציבור, או במסגרת רשת חברתית נגישה לקבוצת אנשים מוגדרת ברשתות החברתיות. לפיכך, הודעות דואר אלקטרוניות ותוכנות [[מסרים מידיים]] אינן נכללות בהגדרת תוכן גולשים. '''יצירה''' - התוכן צריך לבטא מאמץ יצירתי של משתמש הקצה. לפיכך, שיתוף של ידיעה עיתונאית או סרטון, כשלעצמם לא יהוו תוכן גולשים. התוכן צריך לעבור שינוי כלשהו. למשל, תוספת הערה או פרשנות של המשתמש הופכת את השיתוף לתוכן גולשים. '''לא מקצועי''' - יצרני התוכן אינם אנשי מקצוע בתחום התוכן, והם מייצרים את התוכן מחוץ למרחב המקצועי.
* תוכן גולשים יכול להיות מרכיב אחד באתר אינטרנט, שרובו הוא תוכן מערכתי. דוגמה לכך הוא אתר [[אמאזון|אמזון]], המנוהל בידי עורכים ומנהלים. האתר משלב מידע וארגון מעורכי האתר, לצד תוכן גולשים בצורת ביקורות ועוד. עם זאת, תוכן גולשים גם עשוי להוות את מהות האתר, כדוגמת פליקר או יוטיוב.
== דוגמאות ==
▲המונח תוכן גולשים נכנס לתודעה העולמית בשנת 2005 כשהועלה במספר אתרי פרסום ובקהילות שדנו בפיתוח דרכי מדיה דיגיטליים.
להלן הדוגמאות הבולטות ביותר לתוכן גולשים:
▲בספרות המחקר ובספרות המקצועית ישנן הגדרות רבות לתוכן גולשים. למשל, קפלן והיינלין (2010 ,[[Kaplan & Haenlein]]) מגדירים תוכן משתמשים כסך כל הדרכים שבאמצעותן אנשים יכולים להשתמש במדיה חברתית.
▲תוכן גולשים יכול להיות מרכיב אחד באתר אינטרנט, שרובו הוא תוכן מערכתי. דוגמה לכך הוא אתר [[אמאזון|אמזון]], המנוהל בידי עורכים ומנהלים. האתר משלב מידע וארגון מעורכי האתר, לצד תוכן גולשים בצורת ביקורות ועוד. עם זאת, תוכן גולשים גם עשוי להוות את מהות האתר, כדוגמת פליקר או יוטיוב.
* [[פורום (אינטרנט)|פורומים]]
* [[בלוג]]ים
* שימוש בטכנולוגיית [[ויקי]], דוגמת [[ויקיפדיה]]
* שיתוף ב[[רשת חברתית מקוונת|רשתות חברתיות]], דוגמת [[פייסבוק]]
* כתיבת תגוביות ([[טוקבק]]) באתרי חדשות על ידיעות מערכתיות
* משוב על חנויות מקוונות, דוגמת [[איביי]], [[אמזון]], [[:en:Booking.com|בוקינג]] וכו'
* שיתוף תוכן גולשים חזותי, הכולל תמונות וסרטוני וידאו. דוגמת [[YouTube|יוטיוב]], [[פליקר]], [[אינסטגרם]] וכו'. {{ערך מורחב|תוכן גולשים חזותי}}
== תפוצה ==
▲תוכן גולשים מהווה אחד המאפיינים העיקריים של פלטפורמות [[וב 2.0]]{{הערה|Andersen, P. (2007). [http://www.jisc.ac.uk/media/documents/techwatch/tsw0701b.pdf What is Web 2.0? Ideas, technologies and implications for education]. JUSC Technology and Standards Watch. pp. 14-19. }}, ששינו את פני האינטרנט בכל הנוגע לצריכה והפצת מידע. בכל דקה מועלים לרשת עשר שעות תוכן ובחצי הראשון של 2008 75% מגולשי האינטרנט לקחו חלק פעיל ובמדיות חברתיות, בניגוד ל-2007 שלקחו חלק רק 56%{{הערה|[http://michaelhaenlein.com/Publications/Kaplan,%20Andreas%20-%20Users%20of%20the%20world,%20unite.pdf Users of the world, unite! The challenges and opportunities of Social Media]}}.
== תוכן גולשים בעיתונות המקוונת ==
שורה 31 ⟵ 30:
במחקר רב לאומי של תוכן גולשים באתרי אינטרנט של תקשורת, דומינגו ואח'. מצאו כי ארגוני חדשות מפרשים את השתתפות המשתמשים בעיתונות המקוונת כהזדמנות לקיום דיון ב[[אקטואליה]]. כמו כן, יצירת תנועה ה “traffic” גורמת למשתמשים להישאר תחרותיים, שילוב תוכן הגולשים מחזק את הנאמנות לעיתון, וחוסך בעלויות.
==
"תאוריית השימושים והסיפוקים" יוצאת מהגישה הפונקציונליסטית המתמקדת באופן בו אנשים משתמשים בתקשורת{{הערה|אליהו כץ ומיכאל גורביץ. תרבות הפנאי בישראל, עם עובד, תל אביב (1973)}}. התאוריה משתייכת למסורת ההשפעות המוגבלות שיש לתקשורת. לפי תאוריה זו לתקשורת השפעה דו כיוונית וכוחה מוגבל, הואיל ולציבור היכולת לשלוט בשימוש בה. הטענה המרכזית של התאוריה היא כי צרכני תקשורת הם ציבור פעיל, ולא קהל פסיבי. צרכן התקשורת משתמש באמצעי התקשורת באופן סלקטיבי בהתאם לצרכים ולשימושים שהוא מעוניין להפיק מהם.
שורה 68 ⟵ 67:
ב[[גיל ההתבגרות]] מזהים מניעים ייחודיים ליצירת בלוגים באינטרנט. '''טרקל (2001)''' טוענת כי בגיל ההתבגרות מתקיימים תהליכים של עיצוב הזהות. זהו שלב קריטי בהתפתחות הזהות האישית והחברתית של האדם. לבני הנוער צרכים אישיים וחברתיים הנוגעים למשימות ההתפתחותיות שלהם. צרכים אלו כוללים, בין השאר: יצירת יחסי אמון עם הזולת, הבעת וקבלת אמפתיה וביטוי עצמי. לפיכך בלוגים הם פלטפורמה המשמשת את בני הנוער בעידן האינטרנט במילוי צורכיהם בתהליכי אקספלורציה ו[[זהות]].
== החסרונות של תוכן גולשים
*אמינות המידע - יחסית לתוכן המיוצר על ידי מערכת מקצועית בעלת משאבים, תוכן גולשים עלול להיות פחות אמין, שכן יצרן התוכן מוגבל במשאבים העומדים לרשותו ליצירת התוכן. כמו כן, יצרן תוכן מקצועי נזהר מלפרסם תוכן ירוד מסוגים שונים מחשש ביקורת ופגיעה בשמו הטוב. רוב הפלטפורמות מאפשרות פרסום תוכן בעילום שם וכך מאפשרות לגולשים לפרסם הבלים, בלא שיצטרכו לתת את הדין על כך. בנוסף, קיים תמיד חשש שבעלי עניין ינסו להטות את המידע לטובתם או לרעת יריביהם. ▼
▲*אמינות המידע - יחסית לתוכן המיוצר על ידי מערכת מקצועית בעלת משאבים, תוכן גולשים עלול להיות פחות אמין, שכן יצרן התוכן מוגבל במשאבים העומדים לרשותו ליצירת התוכן. כמו כן, יצרן תוכן מקצועי נזהר מלפרסם תוכן ירוד מסוגים שונים מחשש ביקורת ופגיעה בשמו הטוב. רוב הפלטפורמות מאפשרות פרסום תוכן בעילום שם וכך מאפשרות לגולשים לפרסם הבלים, בלא שיצטרכו לתת את הדין על כך.
*תוכן פוגעני - תכנים מיניים, קללות והכפשות מיוצרים על ידי גולשים רבים ברשת ומפורסמים באתרים לשימוש הציבור הרחב, לעתים בלי סינון מצד בעלי האתר.
*הפרת זכויות יוצרים - חלק גדול מתוכן הגולשים, בפרט החזותי, הוא תוצר של העתקה, שיתוף ועיבוד של תכנים קיימים. בחלק ניכר מהמקרים התכנים המקוריים מוגנים בזכויות יוצרים והפצתם ברשת אסורה על פי חוק.
| |||