מנחם עיני (נווט) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 28:
מנחם עיני נולד ב-[[1938]] ב[[עיראק]], ובילדותו עלה לישראל.
 
שירת ב[[טייסת 119]] כנווט במטוס [[ווטור]], ובהמשך יצא ללימודי [[הנדסה אווירונאוטית]] ב[[הטכניון|טכניון]]. במהלך לימודיו השתתף ב[[מלחמת ששת הימים]] כנווט ב[[טייסת 110]]. בפרוץ המלחמה היה הנווט המוביל במבנה של שני מטוסי ווטור שנשלחו בתחילת [[מבצע מוקד]] ל[[לוחמה אלקטרונית]] במטרה לשבש את פעילות ה[[מכ"ם|מכ"יםמים]] ה[[מצרים]] ולפתוח נתיבי חדירה למטוסי חיל האוויר.{{הערה|דני שלום, '''כרעם ביום בהיר''', באוויר-פרסומי תעופה, עמ' 215}} בהמשך הלחימה נטל חלק בהפצצת שדה התעופה ב[[ביר תמדה]].{{הערה|דני שלום, '''כרעם ביום בהיר''', באוויר-פרסומי תעופה, עמ' 594}}
 
נשלח ל[[ארצות הברית]] לקליטת מטוסי ה[[F-4 פנטום|פנטום]] הראשונים, ושירת ב[[טייסת 201]], טייסת פנטומים הראשונה של חיל האוויר, ב[[בסיס חצור]]. באוקטובר [[1969]] השתתף במבצע "גביר 30", גיחת ההפצצה הראשונה של הטייסת לתקיפת סוללות [[טיל קרקע-אוויר|טילי קרקע-אוויר]] [[S-75 דווינה|SA-2]] ב[[אבו סואר]] שב[[מצרים]].{{הערה|דני שלום, '''רוח רפאים מעל קהיר חלק א' - חיל האוויר הישראלי במלחמת ההתשה (1967-1970)''', אויר - פרסומי תעופה, עמ' 474}} בהמשך [[מלחמת ההתשה]] השתתף בגיחות מבצעיות רבות נוספות, בהן מבצע "גביר 79", "[[מבצעי פריחה]]" ו"[[מבצע קשת אווירי]]" פעולת תגמול על [[טיבוע ספינת הדיג אורית]].{{הערה|דני שלום, '''רוח רפאים מעל קהיר חלק ב' - חיל האוויר הישראלי במלחמת ההתשה (1967-1970)''', אויר - פרסומי תעופה, עמ' 786}} ב-25 באפריל [[1970]] השתתף ביירוט מפציצים מצרים מדגם [[איליושין 28]] שחדרו לישראל, הוא שימש הנווט של מפקד הטייסת [[שמואל חץ]] והשניים הפילו את אחד המטוסים בטיל "[[AIM-7 ספארו|לביד]]", ההפלה הראשונה בשימוש בטיל זה.{{הערה|דני שלום, '''רוח רפאים מעל קהיר חלק ב' - חיל האוויר הישראלי במלחמת ההתשה (1967-1970)''', אויר - פרסומי תעופה, עמ' 739}}
 
ב-[[18 ביולי]] [[1970]] היה עיני נווט, בדרגת רב סרן, במטוס פנטום שאותו הטיס שמואל חץ בראש שמיניית מטוסי פנטום שיצאה לתקיפת סוללות [[טיל קרקע-אוויר|טילי קרקע-אוויר]] ב[[מצרים]], כ-50 ק"מ ממערב ל[[תעלת סואץ]]. על היציאה לטיסה זו סיפר עיני: "[[רפי הר-לב]], מפקד הבסיס, התנגד בתוקף שחץ ואני נטוס יחד באותו מטוס. 'כל הידע התאורטי והמבצעי של הטייסת נמצא אצלכם', הוא אמר לנו. 'מה יהיה אם יקרה לכם משהו?"{{הערה|מירב הלפרין ואהרון לפידות, '''חליפת לחץ - דפים בספר הטיסות של חיל-האויר''', [[הוצאת משרד הביטחון]], [[תשמ"ז]], עמ' 68-65.}} טילים אחדים נורו לעבר מטוסי הפנטום במהלך התקיפה, מהם נפגעו מטוסיהם של חץ ועיני ושל [[אביהו בן-נון]] ונווטו {{נזכור את כולם|96586|שאול לוי}}. מטוסם של חץ ועיני נפגע ובדרך חזרה לישראל איבד את כושר הטיסה.{{הערה|{{מרקיע שחקים|אבינעם מיסניקוב|הפלת קורנס 680|134771/הפלת-קורנס-680}}}} חץ הצליח לפלוט את הנווט עיני, אך לא הצליח לנטוש בעצמו ונהרג.{{הערה|{{מעריב||הטייס שמואל חץ נהרג כנראה, הנווט נשבה - בנפול המטוס בסואץ|1970/07/20|00302}}}} עיני צנח ונפל בשבי. אביהו בן-נון הצליח להגיע עד [[רפידים (בסיס)|רפידים]] וביצע [[נחיתת אונס]].
 
עיני נפצע קשה, ואת השנה הראשונה בשבי עשה בבית החולים מהדי ב[[קהיר]]. לאחר מכן נכלא בכלא עבסייה בקהיר, יחד עם עוד תשעה טייסים ונווטים. ושם, יחד עם עמיתיו [[רמי הרפז]], אבינועם קלדס ויצחק פיר תרגם לעברית את הספר "[[ההוביט]]" במה שנודע כ[[תרגום הטייסים]].{{הערה|{{אתר חיל האוויר|מיכל ויסברוד|לשם ובחזרה|6470-38638|27 בפברואר 2012}}}} הוא שהה בשבי יותר משלוש שנים, ושוחרר בנובמבר [[1973]], בחילופי השבויים שלאחר [[מלחמת יום הכיפורים]].{{הערה|{{דבר|דויד מושיוב|74 שבויים הוחזרו עד כה ממצרים|1973/11/18|00108}}, {{דבר||המשך|1973/11/18|00221}}}}