הבדלים בין גרסאות בדף "איפיגניה בטאוריס (גתה)"

תיקנתי טעויות דפוס
(הזזתי את הסעיפים תרגומים וקישורים חיצוניים לסוף הערך.)
(תיקנתי טעויות דפוס)
רקע: ראו בערך איפיגניה בטאוריס מאת אוריפידס.
 
תקציר המחזה: המחזה נפתח במונולוג של איפיגניה, ובעקבותיו שיחה בינה ובין ארקס, שליח המלך. מהשיחה מתברר כי כשהגיעה איפיגניה לטאוריס, שכנעה את המלך לחדול מהמנהג של הקרבת כל זר המגיע לדיאנה (שמה הרומי של ארטמיס). אז מגיע המלך תואס, וחוזר על רצונו, שהובע מכבר, לשאת את איפיגניה לאשה. היא חוזרת על סירובה. במאמץ להסביר את הסירוב לתואס היא מגלה לו את שמה ומוצאה, שעד עתה שמרה בסוד, וטוענת כי בית טנטלוס, סב סבה, מקולל ומלא שפיכות דמים, והיא תביא את הקללה איתה. תתרגומיםתואס לעבריתאינו משתכנע, ובכעסו הוא מחליט לחדש את מנהג הקרבת הזרים, ועל איפיגניה להתחיל בהכנת שני יוונים שנתפסו לקורבן.
*יעקב כהן (הוצאת שטיבל, ורשה 1920)
*יצחק כפכפי (הוצאת דביר, ירושלים 1981).
 
ואס אינו משתכנע, ובכעסו הוא מחליט לחדש את מנהג הקרבת הזרים, ועל איפיגניה להתחיל בהכנת שני יוונים שנתפסו לקורבן.
 
בהמשך מופיעים תחילה שני היוונים, שהם אורסטס ופילדס, שבאו לגנוב את פסל האלה, כי הם סבורים שאפולו ציווה עליהם לעשות זאת, ותמורת כך יסלק את האריניות, אלות הנקם הרודפות את אורסטס על רצח אמו. אורסטס נואש מחייו, ומוכן שיעלוהו לקורבן, בעוד שפילדס מחפש דרכים להינצל. לפי עצת פילדס אין השניים מגלים לאיפיגניה, שהגיעה בינתיים, מי הם. איפיגניה חוקרת אותם על סופה של מלחמת טרויה, וגורלם של משתתפיה. הם מספרים לה שהמלחמה נסתיימה, כי אביה אגממנון נרצח ביד אשתו, אימה קליטמנסטרה, ביום חזרתו, כי אחותה אלקטרה ואחיה אורסטס עודם חיים, ואורסטס בעזרת אלקטרה הרג את אימו כנקמה על רצח אביו. איפיגניה מזועזעת לשמע הדברים, אך שמחה שאחיה ואחותה חיים. הם ממשיכים בשיחה, ואורסטס, שמצפונו מציקו על שהוא מסתיר את זהותו בעוד שהיא מתייחסת אליהם בכזו עדנה, חושף את עצמו, ואז גם איפיגניה מגלה לו מי היא. הוא סבור בתחילה שדעתה נתבלעה, אבל אז משתכנע. שלושתם מטכסים עצה כיצד לברוח.
17

עריכות