יונה עמנואל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הרחבה |
הרחבה |
||
שורה 43:
בשנת [[תשי"א]] עלה לישראל ונישא לחנה בת ד"ר שלמה אדלר, והתגורר ב[[ירושלים]], שם נולדו להם שבעה ילדים. בין בניו פרופ' [[שמחה עמנואל]]. בין חתניו הם הרב [[זאב ויטמן]] רבה של תנובה, והרב [[מתניה בן שחר]] רבו של היישוב נוה דניאל.
לפרנסתו עבד כ[[אופטיקאי]], ובשאר זמנו למד תורה וכתב מאות מאמרים תורניים, ביקורות ספרים ומאמרי הגות בענייני השעה. דגש מיוחד שם על עיסוק ב[[מצוות התלויות בארץ]], ובפרט במצוות ה[[שמיטה]]{{הערה|ראה: הקדמה לספרו "ברכת הארץ: מאמרי שביעית"}}. השתתף בקביעות בשיעורו של הרב [[שלמה זלמן אוירבך]], אליו היה קרוב במיוחד. כמו כן למד אצל הרב [[שלמה יוסף זווין|שלמה יוסף זוין]], הרב יוסף ליברמן והרב אברהם אליהו ברנשטיין. ▼
▲לפרנסתו עבד כ[[אופטיקאי]], ובשאר זמנו למד תורה וכתב מאמרים תורניים. דגש מיוחד שם על עיסוק ב[[מצוות התלויות בארץ]], ובפרט במצוות ה[[שמיטה]]{{הערה|ראה: הקדמה לספרו "ברכת הארץ: מאמרי שביעית"}}. השתתף בקביעות בשיעורו של הרב [[שלמה זלמן אוירבך]], אליו היה קרוב במיוחד. כמו כן למד אצל הרב [[שלמה יוסף זווין|שלמה יוסף זוין]], הרב יוסף ליברמן והרב אברהם אליהו ברנשטיין.
עסק רבות בצרכי ציבור ובמעשי צדקה וחסד, תוך בריחה מפרסום. רבים ראו בו מודל של המשך קיום מורשת [[יהדות אשכנז]] בארץ ישראל{{הערה|ראה: המעיין, ניסן-תמוז ה'תשס"ב, מאמרים לזכרו. מאת: פרופ' מרדכי ברויאר, הרב נ' רפאל אויערבך, ועוד.}}. את חשיבותה של מורשת זו הוא ראה בעיקר בתפיסה ייחודית של קיום תורה ומצוות, באחריות רב הקהילה ובאורחות החיים. לדבריו, "יש להצטער על כך, אם תצומצם מורשת אשכנז למנהגי בית הכנסת בלבד"{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר = יונה עמנואל|שם = מורשת אשכנז|כתב עת = המעיין, טבת-ניסן ה'תשס"ב}}}}.
| |||