ירושלים וסביבותיה מהתקופה הנאוליתית ועד תקופת הברונזה – הבדלי גרסאות

מתקופת הברונזה התיכונה ב' נחשפו מבנים ששימשו בתי חווה ובסמוך להם מבנים ששימשו מכלאות לחיות ומתקנים חקלאיים אחרים. המבנים נבנו באבן. אחד המבנים נבנה על יסודות מוצקים במיוחד וייתכן ושימש כ[[מקדש]] או מבנה ציבורי אחר. בין המבנים נחשפו קברים וקברי פיר. בחלק מהמקומות קיימת עדות לקומה שנייה. באתר נחשפו גם מערות לכריית חול ששימש ב[[תעשייה|תעשיית]] [[כלי חרס]]. אתר זה הוא החשוב מסוגו ב[[ארץ ישראל]], בשל ייחודו כמכלול בנוי מתקופת הברונזה התיכונה שאיננו חלק מ[[תל]]. היישוב ב[[נחל רפאים]] שונה מהותית מהיישוב במלחה ובולט בו חוסר התכנון הריכוזי. היישוב מפוזר על שטח רחב ובו מספר "גושי" בנייה לאורך [[קו גובה|קווי הגובה]] של הנחל. שטחם של רוב המבנים היה גדול מאד - כ-600 מ"ר, וככל הנראה היה מיועד למגורי משפחה מורחבת ("[[חמולה]]"). צורת יישוב זו מתאימה ל[[תסריט]] של התיישבות ספונטנית (ראו גם [[אתר מצבות]]){{הערה|1= ע' אייזנברג, 'נחל רפאים – כפר מתקופת ברונזה בדרום מערב ירושלים', קדמוניות, 103 – 104 (תשנ"ד), עמ' 82 – 95.}}.