איילוניים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תמונות - הסבה לעברית, תיקון פרמטרים# |
מ ←התנהגות ורבייה: הגהה |
||
שורה 34:
האיילוניים ידועים ב[[ביישנות]]ם. הם ברובם פעילי לילה, ובהעדיפם [[בית גידול|בתי גידול]] סבוכים, קשה מאוד לצפות בהם. האיילון מתרגש במהירות, ובתגובה להפרעות קלות הוא יקפוץ ממקומו בבהלה. כשהם מרגישים בסכנה, הם בורחים לתוך סבך צמחייה או לתוך מים. הם חיות סוליטריות, במיוחד בהשוואה לבעלי חיים אחרים הגדלים ביער. הזמן היחיד בו האיילון מקיים חיי חברה הוא בזמן החיזור וההזדווגות או בזמן גידול הצאצאים. יוצא מכלל זה הוא האיילון המלאי, אשר התגלה כי הוא מונוגמי. בנוסף, האיילוניים הם בעלי חיים טריטוריאליים: את הטריטוריה שלהם הם יסמנו בעזרת השתלת עקבות ריח או הטלת [[שתן]], [[צואה]] או הפרשת הפרשות אחרות. האיילוניים מתקשרים באמצעות השמעת קולות ובאמצעות השארת עקבות ריח. כאשר הם יחושו במצוקה, הם יפלטו קול פעייה רך.
[[קובץ:Dorcatherium.jpg|ממוזער|שמאל|250px|איור של ''Dorcatherium'', מין איילון קדמון]]
לנקבות יש שני זוגות [[שד (איבר)|שד]]יים, עובדה שהובילה מספר חוקרים לשער כי האיילונית מסוגלת להמליט צאצאים גדולים יותר מאלו שנצפו. בכל המלטה, היא ממליטה בין צאצא אחד לשניים. ה[[פין]] של הזכר הוא בעל מבנה לולייני. מנהגי הרבייה של האיילוניים ידועים בצורה מעטה בלבד. מרביתם מנהלים חיים [[פוליגמיה|פוליגמיים]], למעט ה[[איילון מלאי|איילון המלאי]] אשר מנהל חיים [[מונוגמיה|מונוגמיים]]. הם מגיעים ל[[בגרות מינית]] בגיל 5 - 26 חודשים. בתקופת הייחום, הזכר [[חיזור|מחזר]] אחרי הנקבה באמצעות השמעת קולות וכן באמצעות מגע פיזי, כמו למשל [[ליקוק]] איבר המין שלה. לאחר נוהגי החיזור, הזכר והנקבה [[הזדוווגות|מזדווגים]]. נמצא כי
משך ההריון נע בין שישה לתשעה חודשים, תלוי במין הספציפי. הנקבה ממליטה כצאצא אחד בשנה. לאחר ההריון, הנקבה מעכלת את השליה. הצאצאים זקוקים לטיפול מועט בלבד לאחר הלידה: הם מסוגלים לעמוד על רגליהם כשעה לאחר לידתם, ובמרבית הזמן שאחרי הלידה הם אינם נמצאים עם אמם, אלא למשך זמנים קצרים הכוללים הנקה או האכלה. הצאצאים נגמלים מיניקה בגיל שלושה עד שישה חודשים, וכאשר הם מגיעים לבגרות מינית הם עוזבים את אזור החיות של אמם. [[תוחלת חיים|תוחלת החיים]] של איילון היא 11 - 13 שנים.
| |||