מארק קלארק – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ העברת שם בשפת המקור לשדה ייעודי# |
מ שינוי צפון/דרום קוריאה לקוריאה הצפונית/דרומית + תיקונים כלליים באמצעות AWB |
||
שורה 37:
קלארק היה הקצין הצעיר ביותר שקיבל דרגת לייטננט ג'נרל בשנת [[1943]], ועם קבלת הדרגה קיבל את הפיקוד על [[הארמייה החמישית של ארצות הברית]], זמן קצר לפני תחילת הלחימה ב[[הזירה האיטלקית במלחמת העולם השנייה|חזית האיטלקית]], בספטמבר [[1943]]. הארמייה נחתה ב[[סאלרנו]] ב[[מבצע אוואלאנש]], והתקדמה באיטיות צפונה, אל מול התנגדות גרמנית כבדה, כשלצידה כוחות בריטים, קנדים ואחרים. בדצמבר [[1944]] מונה קלארק למפקד [[קבוצת הארמיות ה-15]], שכללה כוחות בריטים ואמריקנים, ולמעשה היה למפקד כל כוחות בעלות הברית בחזית איטליה. תחת פיקודו התקדמה הארמייה צפונה, אל מול התנגדות גרמנית עיקשת, שעליה פיקד [[גנרלפלדמרשל]] [[אלברט קסלרינג]]. יש המטילים את האחריות לאיטיות הלחימה על קלארק, וטוענים כי החלטות שגויות שקיבל לא איפשרו לו לכתר ולהכניע כוחות גרמניים משמעותיים, וכי בשל כך התארכה הלחימה בשנה נוספת.
קלארק, כמפקד צבא בעלות הברית באיטליה, אישר את התוכנית שחיילי חיל המשלוח ה[[מרוקו|מרוקאי]], שהיה תחת שליטה של הצבא ה[[צרפתי]], יפרצו את קו ההגנה הגרמני באזור [[לאציו]], ובתום הכיבוש הנשים האיטלקיות יעמדו לרשותם במשך שלוש יממות תמימות, מה שהוביל למעשה האונס ההמוני הידוע כ[[האונס בלאציו (1944)|אונס בלאציו (1944)]].
עם סיום המלחמה מונה קלארק למושלה הצבאי של [[אוסטריה]] ולאחר זמן מה, עם שובו ל[[ארצות הברית]], למפקד [[הארמייה השישית של ארצות הברית]].
===מלחמת קוריאה ולאחריה===
ב[[מלחמת קוריאה]] קיבל על עצמו קלארק את הפיקוד על כוחות [[האומות המאוחדות]] ב-[[12 במאי]] [[1952]], והחליף בכך את הגנרל [[מת'יו רידג'וויי]]. בתקופה זו הייתה המלחמה בקוריאה במצב של קיפאון, והתאפיינה יותר בהפצצות מן האוויר, ובניסיונות של כוחות
לאחר שפרש מן הצבא, שימש קלארק בין [[1954]] ל-[[1955]] כמנהל האקדמיה הצבאית "המצודה" (The Citadel) ב[[דרום קרוליינה]]. ב-[[1950]] וב-[[1954]] פרסם כרכי זכרונות האחד קרוי "סיכון מחושב" והשני "מהדנובה עד היאלו".
| |||