משגב לדך – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סקריפט החלפות (לעתים), אחידות במיקום הערות שוליים ביחס לסימני פיסוק, הסרת קישורים עודפים
שורה 17:
|שם האתר=בית החולים משגב לדך
}}
'''משגב לדך''' הוא [[בית חולים]] שהוקם ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] ב[[ירושלים]] (כיום נמצא בשכונת [[קטמון]] ב[[ירושלים]]בירושלים) ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] והתקיים באופן לא רצוף עד ראשית [[המאה ה-21]]. שמו ניתן לו על פי הפסוק {{הדגשה|וִיהִי ה' מִשְׂגָּב לַדָּךְ; מִשְׂגָּב, לְעִתּוֹת בַּצָּרָה:|{{תנ"ך|תהילים|ט|י|קצר=כן}}}}. פרוש השם הוא מחסה לסובל (משגב = מחסה, דך = סובל).
 
המבנה הראשון של בית החולים נבנה בשנת [[1854]] ([[ה'תרי"ד]]) בכספי תרומה של בני מאיר-אנשל אבי [[משפחת רוטשילד]]. המקום נקרא על שם התורם [[ג'יימס מאיר רוטשילד]] והיה ידוע תחילה כ[[בית החולים מאיר רוטשילד]]. לאחר מעבר בית החולים רוטשילד אל מחוץ לחומות בשנת 1888, נפתח במקום בית החולים משגב לדך.
שורה 25:
באמצע המאה ה-19, הקימו בני הקהילה הספרדית בעיר העתיקה בירושלים חברה בשם "'''משגב לדך'''" שסיפקה [[שירותי בריאות]] לתושבי [[הרובע היהודי]], רובם דלי אמצעים ופרנסתם על כספי "[[החלוקה]]". החברה מומנה מכספי עשירי הקהילה היהודית ב[[סלוניקי]] שב[[יוון]]. בשנת [[1888]], כאשר בית החולים "רוטשילד" מיסודו של הברון [[ג'יימס מאיר רוטשילד]], ששכן בבנין בעיר העתיקה, עבר אל מחוץ לחומות, קיבלה החברה את בנינו לידיה ופתחה בו בית חולים שהיה פתוח לבני כל העדות.
 
בשנת 1893 פרסם בית החולים שמיום היווסדו קיבלו בו טיפול רפואי 18,662 חולים ואושפזו בו 1270 חולים. עד אותה שנה עבד בבית החולים רופא אחד, ד"ר [[האחים מזארקי|קרלאמו מזארקי]], ובאותה שנה התקבל לעבוד בבית החולים, הרופא [[אליאס כהן|אליעזר הכהן]], ושני הרופאים עבדו לסירוגין{{הערה|{{הצפירה||מכתבי סופרים|1893/09/03|00202}}}}. באותה שנה עברו לעבוד עבור בית החולים בגיוס תרומות [[חיים מיכל מיכלין]], גיסו של אליעזר הכהן, ו[[מיכל הכהן]] אביו של אליעזר הכהן. סביב העניין נוצרה מחלוקת בין [[בית החולים ביקור חולים]] לבין בית חולים משגב לדך לגבי גיוס תרומות והדיוק בפרסומים לצורך גיוס תרומות. משגב לדך פרסמה שהיא מטפלת בבני כל העדות ומתוך 1270 המאושפזים אצלה, 320 היו אשכנזים, בעוד בית החולים המתחרה מטפל באשכנזים בלבד.
 
בבית החולים הייתה [[ספרייה תורנית]] על שם הרב [[חיים חזקיהו מדיני|חזקיהו מדיני]] רבה של [[חברון]] בסוף המאה ה-19.
 
=== במלחמת העצמאות ===
בחודש מאי [[1948]], בעת הקרב על העיר העתיקה ב[[מלחמת העצמאות]], אוכלס בית החולים מעבר ליכולתו על ידי אזרחים ולוחמים פצועים. פצועים ממגיני הרובע היהודי טופלו על ידי שלושת הרופאים מעובדי בית החולים הדסה, [[אברהם לאופר]], [[עלי פייזר]] ו- [[אגון ריס]]. לעיתיםלעתים טיפלו וניתחו את הפצועים תחת אש.{{הערה|[http://www.kotar.co.il/kotarapp/index/Page.aspx?nBookID=17149763&nTocEntryID=17422098&nPageID=17320961 "ירושלים בתקופת המנדט העשייה והמורשת", פרק : "התפתחות שירותי הרפואה בירושלים בתקופת השלטון הבריטי", פרק משנה : "הרפואה בירושלים", [[יהושע בן אריה]]] - העורך, הוצאת [[יד בן צבי]], משכנות שאננים, ירושלים, תשס"ג, 2003, עמוד 305}}. הרופאים נעזרו באחות ואח מוסמכים, אחות סוציאלית, אחות מעשית, ומתנדבות. רבים מהלוחמים חייבים לצוות הרפואי את חייהם. כאשר נפלה העיר העתיקה בידי הליגיון ד"ר ריס הלך לשבי עם הפצועים והדוקטורים פייזר ולאופר היו כנראה היהודים האחרונים שעזבו את העיר העתיקה.
 
בסרט הישראלי הנודע [[גבעה 24 אינה עונה]] משנת [[1955]], מתוארים ימיו אלה של בית החולים. ערב כניעת העיר העתיקה ל[[הלגיון הערבי|לגיון הערבי]], נסוגו אחרוני הלוחמים לבנין בית החולים שפונה קודם לכן מחוליו. ב-[[28 במאי]] [[1948]], לאחר הכניעה, תפסו כוחות [[הלגיון הערבי]] את בנין בית החולים ופוצצו אותו. ה[[ספריה]] התורנית שהייתה בבית החולים הושמדה.