מאור עיניים (צ'רנוביל) – הבדלי גרסאות

לפי המסופר, היה הספר במקורו עבה פי 15, אך רבי נחום הורה לגנוז את מרבית כתב היד ואישר רק קומץ קטן להדפסה. רבי נחום הסביר שבדפים שהורה לגנוז היו דברי תורה אשר הוא עדיין זוכר אותם, ואילו הקומץ הקטן שהסכים להדפיס הם דברי תורה שאינו זוכר שאמרם, ועל כן בוודאי לא נאמרו מפיו אלא בבחינת "שכינה מדברת מתוך גרונו" ורק אותם הוא מסכים להשאיר ולהדפיס. [כן סיפר האדמו"ר רבי [[יוחנן טברסקי (רחמסטריווקא, השני)|יוחנן]] מ[[חסידות רחמסטריווקה|רחמסטריווקא]] זצ"ל, כשבא עם בנו האדמו"ר רבי [[ישראל מרדכי טברסקי|ישראל מרדכי]] זצ"ל, אל האדמו"ר [[אהרן רוקח|מהר"א]] מ[[בלז|בעלזא]] זי"ע לקבל ברכת מזל טוב לרגל אירוסיו, שאלם האדמו"ר מבעלזא זי"ע: אבי האדמו"ר [[ישכר דב רוקח (הזקן)|מהרי"ד]] מבעלזא זי"ע תמה; הרי ה'מאור עינים' היה [[מגיד (דרשן)|מגיד]] גדול, והיה מסובב הרבה בעיירות ובכפרים ודורש בדברי תורה לקרב את פשוטי העם לתורת ה', ובספרו אינם מוזכרים כי אם דברי חסידות וקבלה ועניניםועניינים רמים, ואם כן, היכן הם כל הדרשות שדרש לפשוטי העם? נענה האדמו"ר מרחמסטריווקא והשיב כאמור, שכאשר הכניסו ל'מאור עיניים' את דברי תורתו הורה להשמיט את כל אשר זכר, ולהותיר רק את אשר לא זכר. הורה לו האדמו"ר מבעלזא זי"ע בהתפעלות לחזור על הדברים שוב, והגיב : כך? אם כן כבר מתורצים הדברים לאשורם! {{הערה|1=כן מסופר בספר 'אירוסין' - ילקוט מקורות אמרות ועובדות (פרק 'בת תלמיד חכם'), מפי הרה"ח רבי סנדר אורי ז"ל, חותנו של האדמו"ר רי"מ מרחמסטריווקא זצ"ל.}}.].