ויקיפדיה

השאלה היהודית – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ ←‏היסטוריה: קישורים פנימיים, תיקון קישור
Matanyabot (שיחה | תרומות)
475,756 עריכות
מ בוט החלפות: נייטרלי
שורה 5:
השימוש המוקדם ביותר בביטוי הוא כנראה בחוק היהודים ה[[אנגליה|בריטי]] מ-1753{{הערה|"Essay based on the introduction to The ‘Jewish Question’ in German Speaking Countries, 1848–1914, A Bibliography, in The Felix Posen Bibliographic Project on Antisemitism (Jerusalem: Hebrew University, 1994); retrieved 2008 March 25."}}.
 
לדעת חוקרת [[השואה]] [[לוסי דווידוביץ']], הביטוי שימש כמינוח [[wikt:ניטרלינייטרלי|נייטרלי]] ליחס השלילי ששרר בחברה האירופית כלפי ההתבדלות העיקשת של העם היהודי, מול מגמת ה[[לאומיות]] ולידתן של [[מדינת לאום|מדינות לאום]]. לדבריה, "ההיסטוריה של ה[[אמנציפציה]] והאנטישמיות באירופה גדושות ב"פתרונות" לשאלה היהודית"{{הערה|Lucy Dawidowicz, The War Against the Jews, 1933-1945 (New York, 1975), pp. xxi-xxiii.}}. בהמשך נדונה השאלה היהודית ב[[צרפת]], במסגרת הדיון הפוליטי שהתעורר בעקבות המהפכה הצרפתית. הגרמני [[ברונו באואר]] הציג את השאלה היהודית לראשונה בגרמניה, ב[[מסה (חיבור עיוני)|מסה]] שחיבר בשם זה.
 
לאורך השנים פורסמו מאות [[מנשר]]ים, מאמרים, ספרים וחיבורים שונים ביחס לשאלה היהודית – רבים מהם כוללים הצעות לפתרונות שונים, כגון [[טרנספר]], [[גירוש]] או הטמעה של האוכלוסייה היהודית במקום מושבה. במקביל פורסמו חיבורים ביקורתיים רבים, הן ביחס לבעיה והן ביחס לפתרונות. גם החיבורים הביקורתיים הציעו לעתים פתרונות, כגון אינטגרציה או [[חינוך מחדש]] של האוכלוסייה היהודית. חוקר השואה פרופ' [[אוטו דב קולקה]] מ[[האוניברסיטה העברית]] גורס שהשימוש בביטוי נעשה נפוץ במהלך המאה ה-19, במסגרת הדיון הציבורי באמנציפציה.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/השאלה_היהודית"