דב מאיר קרינקין – הבדלי גרסאות

ד"ר '''דב מאיר קרינקין''', (19.4.1867-21.8.1931) מרופאי העיניים הראשונים בארץ-ישראל, רופא העיניים היחיד בתל- אביב, ממייסדי ההסתדרות הרופאים בארץ-ישראל.

עבר השתלמות ב[[וינה|ווינה]] במשך כשנה וחצי.

בשנת [[1911]] עלה לארץ-ישראל, התיישב ב[[תל- אביב]], שם עבד כרופא העיניים היחיד. '''בשנה זו היה רופא העיניים היחיד בכל ארץ-ישראל'''.

ב-[[11 בינואר]] [[1912]], (כ"א טבת [[תרע"ב]]) ייסדו פוחובסקי וקרינקין את "האגודה המדיצינית העברית ליפו ומחוז יפו" (היוותה גרעין של "ההסתדרות הרפואית העברית בארץ-ישראל" שהפכה עם קום המדינה ל"[[ההסתדרות הרפואית בישראל|הסתדרות הרפואית הישראלית]]"). פוחובסקי וקרינקין כינסו רופאים לישיבה בביתו של קרינקין. בעשרים בדצמבר 1911 נשלחו הזמנות בזו הלשון : {{ציטוט|תוכן= "חבר נכבד מאד, מבקשים אותך להתכבד ולבוא ביום השלישי 26 בדצמבר בשעה 8 בערב לדירת ד"ר פוחובסקי לשם דיון בשאלת יסוד אגודה מדיצינית עברית ביפו, בכבוד, '''פוחובסקי קרינקין'''"}}. '''המועד והמקום של האספה השתנו אחרי שליחת ההזמנות בעקבות מחלתו של קירקין''', האספה נדחתה ל-11 בינואר 1912 והתקיימה בדירתו של קרינקין ברחוב הרצל ליד פסי הרכבת{{הערה|נסים לוי, "פרקים בתולדות הרפואה בארץ-ישראל 1948-1799", [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]] והפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט, [[הטכניון]], חיפה, 1998, עמוד 150}},{{הבהרה|ד"ר [[אפרים סיני]], בספרו "במלוא העין - מעולמו של רופא", בהוצאת צ'ריקובר, 1984, בעמודים 141-142 טוען שהאספה התקיימה בביתו של קרינקין ברחוב אלנבי בתל- אביב. עדות נוספת של נכדתו של קרינקין מאשרת את העובדה שקרינקין התגורר ברחוב אלנבי,(זמרשת, זמר עברי מוקדם, יפה קרינקין)}} יש לציין כי מספר הרופאים היהודים בארץ עמד על 32. הוחלט באסיפה לייסד אגודה שתיקרא "אגודה מדיצינית עברית ליפו ומחוז יפו", שאליה יוכלו להתקבל רופאים, וטרינרים ופרוביזורים (רוקחים מוסמכים). הנוכחים באסיפה שנחשבו למייסדי האגודה הם: ד"ר [[יהודה לייב פוחובסקי]], ד"ר [[חיים חיסין]], ד"ר [[בת שבע יוניס גוטמן]], ד"ר קרינקין, ד"ר [[מנחם שטיין]] וד"ר [[משה שרמן]] והרוקח [[זאב אורבוך]]. צורפו אליהם ד"ר [[סוניה בלקינד]], ד"ר [[יעקב ברנשטיין-כהן]] מפתח תקווה, ד"ר וויצברד מראשון לציון וד"ר [[אברהם צבי מוסקוביץ]] מרחובות. באסיפה נקבע שיעור דמי החבר באגודה ונערכו בחירות חשאיות להנהלה, שעל פיהן נבחרו ד"ר פוחובסקי ליושב ראש, ד"ר קרינקין לסגן יושב ראש וד"ר משה שרמן למזכיר.{{הערה| [[הרפואה]], "מאה שנה להיווסדה של ההסתדרות הרפואית בישראל (הר"י)", פרופ' נסים לוי, הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט, [[הטכניון]], חיפה, ינואר 2012}}.

ב- [[1914]] השתתף בארגון ועידת ה[[גרענת]] {{הערה|אורית נבו ואברהם גרוס, "המלחמה בגרענת", [http://www.themedical.co.il/Upload/Magazines/Documents/19/medicine%20eye1.pdf Medicine - עיניים: רבעון בנושא רפואת עיניים 1], 2007, עמ' 6-11}}

ב- [[1916]] הוגלה על ידי השלטון העותומניהעות'מאני ביחד עם כל תושבי תל- אביב ל[[מרחביה (מושב)|מרחביה]] שב[[עמק יזרעאל]], שם נולדה ב-עשרים ושש לאוקטובר [[1917]], בתו [[יפה קרינקין]].{{הערה|יפה קרינקין (משוררת), 26.10.1917 - 17.3.1987, זמרשת -זמר עברי מוקדם}}. יפה הייתה היחידה שהגיעה לבגרות מאחד-עשר הצאצאים של הזוג.

ב- [[1918]] חזר לתל- אביב.

ב- [[1925]] נוסדה "אגודת רופאי העיניים הארץ-ישראל", מושבה היה בתל- אביב, והיא כללה 15 רופאי עיניים. קרינקין נבחר ליושב ראש, הראשון.{{הערה| Eye Update, "רפואת העיניים בישראל משנת 1948 ועד היום ", ד"ר ענאן עבאסי, פרופ' חנא גרזוזי מחלקת עיניים, המרכז הרפואי בני ציון, הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט, [[הטכניון]], [[חיפה]], נובמבר 2007, גיליון מספר 4.}}. בשנת [[1930]] החליפו בתפקיד [[אריה פייגנבאום]].

גיסו אהרון זליג קרינקין היה בעל בית המרקחת הראשון בתל- אביב, ברחוב הרצל 10, בית מרקחת "קרינקין".{{הערה| הסתדרות הרוקחים בישראל, [http://www.pharmacy.org.il/ever-since/%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%97%D7%9E%D7%A9-%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%94%D7%99%D7%95%D7%95%D7%A1%D7%93%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%A8%D7%A7%D7%97%D7%AA/ "תשעים וחמש שנים להיווסדו של בית מרקחת "קרינקין" בתל אביב"], 5 ביולי, 2012.}}.

נפטר ב -[[1931]], נטמן ב[[בית הקברות טרומפלדור]] בתל- אביב.{{הערה| BillionGraves}}

* בשנותיו הראשונות בארץ-ישראל ערך קרינקין מחקר אפידמיולוגי לבדיקת תפוצת הגרענת. המחקר נעשה על בסיס בדיקות של למעלה מ - 1700 חולי עיניים בני לאומיים ועדות שונים שהתגוררו בארץ-ישראל, וטופלו בהם בשנים 1912-1914. תוצאות המחקר הוצגו בועידתבוועידת הגרענת בשנת 1914.

* ב- 1917 ערכו ד"ר [[אברהם טיכו]], ד"ר קרינקין, ד"ר [[אריה פייגנבאום]] ואחרים, בדיקות מיקרוסקופיות לאבחון מדוייקמדויק של מחלת הגרענת. הם בדקו 3,300 תלמידים בבתי הספר ברחבי הארץ,{{הערה|אורית נבו, אברהם גרוס, "המלחמה בגרענת - ראשית בריאות הציבור בארץ-ישראל", קתדרה, עמוד 96}}.

* ההסתדרות הרפואית בישראל, פרקי היסטוריה, [[ההסתדרות הרפואית בישראל|תולדות האירגוןהארגון]]