קברי צדיקים ביהדות – הבדלי גרסאות

גם יום מותו של צדיק, שבמסורת התלמודית מהווה [[יום אבל]], קיבל על פי הזוהר משמעות הפוכה, כאשר שם מדובר על יום מיתתו של רבי [[שמעון בן יוחאי]] כיום שמחה גדולה ("הילולא"), על כך שהתעלה סוף-סוף מהחיים הגשמיים לחיים רוחניים ב[[גן עדן]]. בעקבות זאת התפתח הרעיון שגם [[יום השנה]] של רבי שמעון בן יוחאי הוא יום שמחה, ומכאן התגלגל רעיון זה ליום מותם של כלל הצדיקים. הרב אברהם קוסמן סבור שרעיון זה נוצר עקב טעות העתקה: רבי [[חיים ויטאל]] כתב על [[ל"ג בעומר]] שהוא "יום שמחת רשב"י" (כאשר ייתכן שהכוונה היא ליום שבו "[[סמיכת זקנים|נסמך]] רשב"י" או שמחה מסיבה אחרת). עקב קיצור המעתיקים ל"יום '''שמ''''", פוענח בטעות הקיצור ל"יום '''שמת''' רשב"י".{{מקור}} כך או כך, המנהג לשמוח ביום השנה לפטירת צדיק הפך לנפוץ ביותר (על אף שגם לו התנגדו בתוקף פוסקים רבים), ואומץ על ידי ה[[חסידות]] וזרמים קבליים אחרים; כאשר חלק חשוב מהמנהג באותו יום הוא העלייה לקבר.