אולי הנס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 40:
הטורניר הגדול האחרון בו הנס השתתף היה [[יורו 1976]], בו הפך לדמות טראגית. משחק הגמר של הטורניר מול [[נבחרת צ'כוסלובקיה בכדורגל|נבחרת צ'כוסלובקיה]], הסתיים בתיקו 2-2 בתום 120 דקות, והוכרע בבעיטות הכרעה. לאחר שאף נבחרת לא החמיצה וצ'כוסלובקיה הייתה ביתרון 4-3, החטיא הנס את הפנדל שלו, וכל שנותר ל[[אנטונין פננקה]] הוא להבקיע את הפנדל שלו בבעיטת הפננקה הראשונה בהיסטוריה, ולהעניק את הגביע לצ'כוסלובקיה. לאחר משחק זה, הנס לא שיחק יותר במדים הלאומיים, בהם ערך בסך הכל 35 הופעות והבקיע חמישה שערים.
 
==קריירת ניהול והעלמת המס==
זמן קצר לאחר פרישתו, מונה הנס כ[[מנכ"ל]] [[באיירן מינכן]]. בתקופת כהונתו בתפקיד, שארכה כשלושים שנה, הצליחה הקבוצה מאוד, הגדילה משמעותית את מספר חבריה, והפכה למעצמה כלכלית, זכתה ב-15 אליפויות ה[[בונדסליגה]], שבעה [[הגביע הגרמני|גביעים גרמניים]], [[גביע אופ"א]], [[הגביע הביניבשתי]] ו[[ליגת האלופות]], כאשר עד לתחילת כהונתו של הנס, הקבוצה זכתה בשבעה תארים בכל ההיסטוריה שלה. הנס יזם את הקמתו של איצטדיון ה[[אליאנץ ארנה]] ב[[מינכן]], בעלות של 340 מיליון [[אירו]]. איצטדיון זה החליף את [[האיצטדיון האולימפי במינכן]] כמגרשה הביתי של באיירן מינכן, ואירח משחקים ב[[מונדיאל 2006]] ואת [[גמר ליגת האלופות 2012]]. בשנת 2012, דיווח הנס ש[[הון עצמי|הונה העצמי]] של באיירן מינכן עומד על 249 מיליון אירו, סכום שיא למועדון. כחלק מניהול הקבוצה, הנס סייע כלכלית למועדונים בבונדסליגה שהיו במצוקה, כמו [[פ.צ. סנט פאולי]], [[הרטה ברלין]] ו[[האנזה רוסטוק]], ואף לקבוצות להן יש יריבות עם באיירן מינכן, כמו [[בורוסיה דורטמונד]] והיריבה העירונית [[מינכן 1860]].