כבוד האדם – הבדלי גרסאות

למושג כבוד האדם ישנם מספר גדול של שימושים ומשמעויות אשר מקבלים את ביטוים בתחומים שונים כגון [[פילוסופיה]], [[פוליטיקה]], [[משפטים]], [[ביואתיקה]], [[פסיכולוגיה]] ועוד. באופן כללי, ניתן להתייחס לכבוד האדם כתיאור של תכונה הקיימת בבני אדם או כאל יחס נורמטיבי שיש לנהוג כלפי בני אדם, כאשר לעתים ישנו עירוב ובלבול בין שני ההיבטים הללו. אין הגדרה אחידה של כבוד האדם, אך המושג הפך להיות שגור בשיח המשפטי והפילוסופי לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] כאשר הוכנס לשימוש במסמך המכונן של ארגון [[האומות המאוחדות]] (1945) וב{{ה|הכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם}} (1948). המושג נמצא בשימוש גובר בפסיקות [[בית משפט|בתי משפט]] ברחבי העולם. בישראל כבוד האדם הוא מושג מפתח בשיח המשפטי והחוקתי מאז חקיקת [[חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו]] בשנת [[1992]].