עלינו לשבח – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אלימיט (שיחה | תרומות)
מ מיותר
שורה 37:
עקב חשיבות התפילה{{הערה|{{HebrewBooks|רבי נתן בר' יהודה|ספר המחכים, עמ' 13|8909|קרקוב, תרס"ט|עמוד=33}}. ספר זה מצטט מ[[פרקי דר' אליעזר]] אך הציטוט אינו נמצא בספרים שלפנינו.}} נהוג לעמוד בעת אמירת עלינו לשבח{{הערה|שם=כלבו}}{{הערה|רמ"א, שו"ע, אורח חיים, קל"ב}}{{הערה|בספר [[מטה משה (ספר)|מטה משה]] כותב שעלינו בגימטריא "ומעומד".}} ולהשתחוות כשאומרים "ואנחנו כורעים ומשתחוים"{{הערה|שם=מגן אברהם|{{HebrewBooks||מגן אברהם, סימן קל"ב|14326|עמוד=185}}}}{{הערה|בספר [[יסוד ושורש העבודה]] כתב לכרוע כריעה גדולה. לעומת זאת ה[[מהרי"ל]] התנגד להשתחוויה זו כיוון שאין לכרוע במקום שלא תיקנו חכמים ([[מטה משה (ספר)|מטה משה]]).}}. אצל האשכנזים נהוג ב[[ראש השנה]] ו[[יום הכיפורים]] לכרוע על הברכיים ולהשתחוות על הרצפה בעת אמירת "ואנחנו כורעים ומשתחווים".
 
הרב [[דוד הלוי סגל]] מזכיר בספרו [[טורי זהב]] מנהג לירוק בעת אמירת עלינו לשבח לפני אמירת "ואנחנו כורעים"{{הערה|{{HebrewBooks|הרב דוד הלוי סגל|טורי זהב, יו"ד קע"ט סימן קטן ה'|9146|בתוך שו"ע יורה דעה, חלק שני, ירושלים תש"י|עמוד=247}}}}, כדי לבזות את האלילים{{הערה|בספרו "[[היום יום]]" כתב הרביהרב [[מנחם מנדל שניאורסון]] מחב"ד הסבר נוסף למנהג: על מנת שלא לבלוע ולהנות מן הרוק שנוצר בעת הדיבור על עבודה זרה.}}. הדעות היו חלוקות האם יש לקיים מנהג זה. הרב [[ישעיה הלוי הורוביץ]], בהגהותיו על צוואת אביו, כתב: "וקצת מן ההמון נוהגים להקיא רוק בעלינו ואין יודעים למה, ... ומקיאים כשאומרים ואנחנו כורעים וזה איסור גמור, וגם עלינו נתוקן על ידי יהושע בן נון שהיו בימיו עובדי עבודת כוכבים ומזלות שאינו בזמנינו. וגם הוא סכנה גדולה שמא יחשבו האומות שבזמנינו שעליהם נאמר ככל המונם וכו' ... על כן מן הראוי שיש למחות בידיהם"{{הערה|הגהת השל"ה ב{{HebrewBooks|הרב אברהם הלוי הורביץ|עמק ברכה, סימן מ'|34452|אמשטרדם תפ"ט|עמוד=63}}}}{{הערה|{{HebrewBooks|הרב אברהם לעוויזאהן|מקורי מנהגים, סימן כ'|7457|ברלין תר"ז|עמוד=46}}}}. לעומת זאת, הרב [[חיים יוסף דוד אזולאי]] כתב שאין לחשוש לקיים את המנהג{{הערה|{{HebrewBooks|אברהם אליעזר הירשאוויץ|מנהגי ישרון, סימן ס"ט|33772|ווילנא תרנ"ט|עמוד=57}}}}. כיום מנהג זה קיים בעיקר במספר חצרות חסידיות (ובהן [[חסידות חב"ד]]).
האשכנזים נוהגים לומר [[קדיש]] לאחר אמירת עלינו לשבח. באשכנז, שלא היו מסיימים את עלינו לשבח בפסוקים, לא אמרו קדיש.