אוליגרכים רוסים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
שורה 9:
בעיני מגני ההפרטה המהירה, המזוהים לעתים קרובות עם מפלגתו של צ'ובאיס, [[איחוד כוחות הימין]], הייתה המכירה המהירה והלא בררנית בבחינת הכרח. החברות שנמכרו נוהלו על–בסיס עקרונות סובייטיים, ללא בקרות על ה[[מניה|מניות]], עם מספר עצום של מועסקים, ללא דוחות כספיים או התייחסות כלשהי לרווחיות. הקונים הימרו כאן כאשר קנו חברות מפסידות, בתקווה שיצליחו להפוך אותן לרווחיות במהירות גדולה יחסית.
 
הרעיון{{דרושה הבהרה|משפט לא ברור}} שפעולת מכירה של נכסים ממשלתיים, שעיקרם חברות [[נפט]] ו[[מחצב]]ים, כדי ליצור כהרף עין מעמד בינוני שיתמוך ברפורמות התבססה על תפישה שגויה של האופן בו מתנהלת [[כלכלת שוק]]. בניגוד למדיניות האיטית והמודרגת יחסית שנקטו מספר מדינות [[קומוניזם|קומוניסטיות]] לשעבר במזרח אירופה, שכוונתה הייתה להניח לשוק לצמוח בהדרגה, מלמטה, סברו הרפורמיסטים ברוסיה כי ניתן ליצור "[[קפיטליזם סובייטי]]" — שוק חופשי המופעל באופן מיידי והחלטי בהתאם להוראה מגבוה.
 
האוליגרכים צברו להם השפעה רבה על המערכת הפוליטית ברוסיה, במיוחד לקראת מערכת הבחירות לבחירתו מחדש של ילצין בשנת [[1996]], שבה שיחקו המימון והתמיכה של "האוליגרכים" תפקיד חשוב. בתקופה זו המונח נכנס לשפה הרוסית. למימון של מערכת הבחירות של ילצין התגבשה קבוצה של 7 בעלי הון:
 
* [[בוריס ברזובסקי]] - נמלט מ[[רוסיה]] בתקופת פוטין{{דרושה הבהרה|יש להבהיר למה הכוונה תקופת פוטין}}
* [[מיכאיל חודורקובסקי]] - בתקופה של פוטין הואשם ונשפט לתקופת מאסר ארוכה.
* [[ולדימיר גוסינסקי]] - נמלט מ[[רוסיה]] בתקופת פוטין