הבדלים בין גרסאות בדף "לאקי לוצ'יאנו"

נוספו 184 בתים ,  לפני 3 שנים
ב-[[1931]] תכנן עם ידידו [[מאיר לנסקי|לנסקי]] את השתלטות הדור הצעיר על ה[[מאפיה]], וכצעד ראשון החליט לרצוח את מפקדו ג'ו מסריה, הוא הזמין אותו למסעדה וכאשר לוצ'יאנו הלך לשרותים נכנסה קבוצת אנשים ורצחה את מסרייה. הרוצחים היו קבוצה מעורבת של איטלקים ויהודים, כשעליהם נמנים [[אלברט אנסטסיה]], [[באגסי סיגל|בן סיגל]], ג'ו אדוניס, ורד לוין.
 
מותו של מסריה איפשר למרנזנו להשתלט על ה[[מאפיה]], הוא הכריז על לוצ'יאנו כסגנו, וכינס אסיפה בה התווה את עתידו של העולם התחתון, כל ארגוני הפשע האיטלקי חולקו ל[[חמש המשפחות|חמש משפחות]], ונבחרה מועצה שתפקידה לגשר במריבות בין המשפחות, חצי שנה לאחר מכן החל לוצ'יאנו לחשוש שמרנזנו רוצה להיפטר ממנו ומחבריו, הוא שלח את לנסקי לתכנן את חיסולו של מרנזנו, לנסקי בחר קבוצה של פושעים יהודיים שאינם מוכרים לאנשיו של מרנזנו, ובמסווה של סוכני אלכוהול פדרלים הם נכנסו למפקדתו של מרנזנו, וירו בו למוות. לאחר מותו השתלטו לנסקי ולוצ'יאנו על המאפיה ויצרו חוקים חדשים, המאפיה החלה לעבוד בשיתוף פעולה עם כנופיית פשע אחרות, ונוסדה מועצת מנהלים שההחלטות בה התקבלו בהצבעה. על חברי המועצה נמנו [[מאיר לנסקי|לנסקי]], לוצ'יאנו, [[לואיס בוכהלטר]], פרנק קוסטלו, ו[[באגסי סיגל|בן סיגל]].
 
ב-[[1936]] נעצר לוצ'יאנו ובמשפט נידון למעצר של שלושים עד חמישים שנה, לנסקי ידידו הבטיח לשחררו. ב[[מלחמת העולם השניה]] רקם לנסקי עסקה, לפיה לוצ'יאנו יסייע לפלישה האמריקנית לסיציליה על ידי קשריו עם חברי המאפיה בסיציליה, ותמורת זה ישוחרר מהכלא, ואכן ב-[[1946]] שוחרר לוצ'יאנו וגורש מארה"ב ל[[איטליה]]. הוא מת בגיל 64 מבעיית לב.