אנטון דרקסלר – הבדלי גרסאות

בישיבת המפלגה שנערכה בספטמבר 1919, הדובר הראשי היה [[גוטפריד פדר]]. כאשר האחרון סיים את דבריו, אדולף היטלר התערב בוויכוח פוליטי עם אורח בישיבה, פרופסור באומן, שפקפק בטענותיו של פדר כנגד ה[[קפיטליזם]] והציע ש[[בוואריה]] תתנתק מ[[פרוסיה]] ותקים לאום צפון-גרמני חדש יחד עם [[אוסטריה]]. בתוקפנות שבה היטלר ביקר את דבריו של האיש, הוא הותיר רושם רב על חברי המפלגה עם כישורי הנאום שלו, ולפי גרסתו, ה"פרופסור" עזב את האולם תוך שהוא מודה בתבוסה מוחצת. דרקסלר התקרב להיטלר ודחף חוברת לכף ידו. שם החוברת היה "התעוררותי הפוליטית", ולפי היטלר, היא שיקפה את האידאלים שכבר האמין בהם. מהיותו מורשם מהיטלר, דרקסלר הזמין אותו להצטרף לשורות המפלגה. היטלר נענה בחיוב להצעה ב-[[12 בספטמבר]] [[1919]], וכך נהפך לחבר ה-55 במספר במפלגה. תוך פחות משבוע, היטלר קיבל גלויה מדרקסלר שהצהירה על הצטרפותו הרשמית למפלגה וכן שהוא אמור להגיע לפגישת "וועדה" לדון בכך.

 

 

עד לשנת [[1921]], היטלר כבר היה למנהיגה הבלתי מעורר של המפלגה. ביוני 1921, כאשר היטלר ואקרט היו במסע לגיוס כספים ב[[ברלין]], מרד פרץ בסניף המפלגה במינכן. חבריה הבכירים של המפלגה רצו להתמזג עם [[המפלגה הסוציאליסטית הגרמנית]] היריבה. היטלר חזר למינכן ב-[[11 ביולי]] ובזעם הגיש את התפטרותו. בכירי המפלגה הבינו שהתפטרות הדמות הציבורית המוכרת ביותר של המפלגה וכן הדובר הראשי שלה תוביל להתמוטטות המפלגה. היטלר הצהיר שהוא יחזור לשורות המפלגה בתנאי שהוא עצמו יחליף את דרקסלר בתפקיד יושב ראש המפלגה, ושמטה המפלגה הראשי יישאר במינכן. הבכירים הסכימו לתנאיו. הוא הצטרף למפלגה מחדש כחבר מספר 3,680. דרקסלר קיבל תפקיד סמלי של נשיא המפלגה והוא עזב אותה בשנת [[1923]].