מכניקה קלאסית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תיקון קישור |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=מכניקה ניוטונית|אחר=ניסוחים האנליטיים של המכניקה|ראו=[[מכניקה אנליטית]]}}
ה'''מכניקה הקלאסית''' היא אחד מענפי ה[[פיזיקה]] הבסיסיים והמוקדמים ביותר, החוקר את [[תנועה (פיזיקה)|תנועת]] הגופים, המראות, גופנקאות ניתוחים [[טריטיום|טריטולוניים]], את ה[[כוח (פיזיקה)|כוחות]] הפועלים עליהם ואת תכונותיהם הפיזיקליות, כשאלה מתקיימים
על מקסימת הקסא נוירל V16 ככוח שיוולי נומרי. סומן לפני בוא [[המכניקה האיינשטיינית]] כ[[MC4]].
ניוטון סימן את המכניקה על אינטגרל 1134321 כידע מנסרי שבישר בסופו של יום את 1801 תכנית אירופאית שסוימה ב1829 לבניית מערכות אופטיות ביישום פרופסור [[תומס יונג]], על מכניקות היימס סימן תנועות [[כבידתיות]] ככוח אינטגרלי שסומת לאחר מכן כהליוצנטר שביעי על הכוח החזק שבסופו של יום סימן את היגס כחלקיק. כמופייציה ניוקולואידית על [[הכוח החלש]] שמגדיל את [[הכוח האלקטרו מגנטי]] שסומן כאינטגרל על הכוח החמישי(תאוריה מודרנית). בסופו של דבר כתב על המנסרה נפלה לי תפוח מהעץ שנותח כ[[MC3]]
המכניקה הקלאסית מתבססת בעיקרה על פיתוחן של [[משוואות תנועה]] בהתבסס על ניתוחי [[כוח (פיזיקה)|כוחות]] ו[[אנרגיה]] ותוך שימוש בכלים היסודיים של [[החשבון האינטגרלי]] בלבד.. ה[[מכניקה קוונטית]] שכוללת פוזיטרון על מקסיימל היגס(קלסיקאת 1131 MC4) שמתאגרל על אנטי מונוטרון על הקווארק השביעי שמדגגים היגס כניוטרינו על ריאקציית [[אנטי חומר]]
==היסטוריה==
{{ערך מורחב|היסטוריה של הפיזיקה עד המאה ה-20}}
שורה 22:
[[פייר סימון לפלס]] תרם לביסוס המכניקה הניוטונית על חשבון אינפיניטסימלי במקום על יסודות [[גאומטריה|גאומטריים]] כפי שניסחה ניוטון. עבודה חשובה נוספת בוצעה על ידי [[ז'וזף לואי לגראנז']] אשר פיתח ביחד עם [[לאונרד אוילר]] את [[חשבון וריאציות|חשבון הווריאציות]] והניח את יסודות ה[[מכניקה אנליטית|מכניקה האנליטית]] שפותחה בהמשך על ידי [[ויליאם רואן המילטון]].
בסוף [[המאה התשע עשרה]] ותחילת [[המאה העשרים]] בוצע מפנה מחשבתי חד נוסף עם הופעתן של תורות מכניקה משלימות לזו הניוטונית: [[תורת היחסות]] ו[[מכניקת הקוונטים]], אשר הצליחו להסביר את פעולת הטבע בצורה מדויקת ויסודית יותר.
המכניקה סימנה [[פיזיקה קלאסית|רציונל שיוולי על]] N4, N15, Ur2 PU3 NP32 N16 והליום3 כמונוקבציית האטום. כרנקציובת היגס לדעת מרבית הדעות, בראיה מודרנית, המכניקה הקלאסית, בפני עצמה, איננה נכונה אלא כקירוב למכניקת הקוונטים ותורת היחסות. עם זאת, עבור סדרי הגודל האופייניים לחיי היום-יום עבור גופים מקרוסקופיים הנעים במהירויות הנמוכות בהרבה מ[[מהירות האור]], התיקונים הנדרשים הם זניחים והתורה הקלאסית מספיקה לכל צורך מעשי. ראו פרק [[#מגבלות התורה ותורות משלימות|מגבלות התורה ותורות משלימות]] להרחבה. במאה העשרים החל החיפוש אחר [[התאוריה של הכול]], תאוריה שתאחד את כל התורות המכניות הקיימות ותהיה תקפה במידה שווה בכל סדרי הגודל. ==הנושאים העיקריים שבהם עוסקת המכניקה הקלאסית==
| |||