פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 3 בתים, לפני שנתיים
במחשבה שנייה, סידור מחדש: קודם הרקע וההיסטוריה, אח"כ פירוט סגנונות ואפיונם (גם משתלב טוב יותר עם תרבות המטאל), איחוד סוגות לתוך מאפיינים
 
כסצנה תרבותית מוזיקת המטאל היא למעשה חלק מ[[תרבות הדארק]].
 
==מאפיינים אמנותיים==
===מאפיינים מוזיקליים===
[[קובץ:Electric guitars.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גיטרות חשמליות]]
מוזיקת ההבי מטאל היא מוזיקה "כבדה", רועשת, מהירה, אגרסיבית, ויחד עם זאת - עמוקה. מאפיין בולט נוסף של המטאל לעומת זרמים מודרניים אחרים הוא התפקיד הגדול של [[כלי נגינה|כלי הנגינה]], ובמיוחד ה[[גיטרה חשמלית|גיטרה החשמלית]].
 
כיוון שהמטאל צמח מתוך הרוק, ההרכב האופייני של להקת הבי מטאל זהה להרכב האופייני של להקת רוק, אשר מסתמך על חמישה נגנים: [[מתופף]] (לרוב [[תוף]] הבס מנוגן עם [[דאבל פדל]]), נגן [[גיטרה בס]], [[גיטרה חשמלית|גיטרת]] [[קצב (מוזיקה)|קצב]] (ליווי), גיטרה מובילה ([[סולו (מוזיקה)|סולו]]) ו[[זמר]], שלעתים מנגן באחד מהכלים, לרוב גיטרה. לעתים מצורף להרכב בסיסי זה גם נגן [[קלידים]].
 
הגיטרות החשמליות ממלאות תפקיד מרכזי ביותר במוזיקת ההבי מטאל. בעוד שברוב סגנונות ה[[מוזיקה]] המודרנית כלי הנגינה משמשים בעיקר לליווי השירה, הרי שבמטאל הנגינה היא העיקר. הגברה, [[דיסטורשן (אפקט לגיטרה)|עיוות]] ה[[צליל]] ושימוש בטכניקות נגינה מיוחדות - כולם בשימוש לשם "עיבוי" הצליל. קטעי נגינת [[סולו (מוזיקה)|סולו]] בגיטרה ו[[ריף (מוזיקה)|ריפים]] מהווים חלק משמעותי ממוזיקת ההבי מטאל, טכניקות רבות הומצאו ושוכללו על ידי נגני סוגה זו לשם נגינה מהירה ומדויקת. כמעט כל שיר מטאל מתחיל בפתיחה אינסטרומנטאלית (ללא מילים) ארוכה יחסית וכמעט שאין שיר או יצירת מטאל שאין בהם קטע סולו של גיטרה חשמלית. ישנן אף יצירות בהן קטעי הסולו ארוכים יותר מקטעי השירה, וישנן גם יצירות אינסטרומנטאליות לחלוטין, כגון "The Call of Ktulu" של [[מטאליקה]] משנת 1984.
 
הדגש החזק שנתנו להקות המטאל לדורותיהן לנגינת הגיטרה, והשאיפה לפתח טכניקות נגינה חדשות ולהגיע למהירויות גבוהות הביאו לכך, כי רבים מה[[גיטריסט]]ים הגדולים והמוערכים בעולם, באים מעולם המטאל{{הערה|1=[http://www.rollingstone.com/news/story/5937559/the_100_greatest_guitarists_of_all_time רשימת מאה הגיטריסטים הטובים בכל הזמנים], באתר [[רולינג סטון]]}}: [[ג'ימי פייג']] ([[לד זפלין]]), [[קירק האמט]] ([[מטאליקה]]), [[טוני איומי]] ([[בלאק סאבאת']]), [[דייב מאסטיין]] ([[מגאדת']]), [[מרטי פרידמן]] ([[מגאדת']]), [[דייב מארי]] ([[איירון מיידן]]) [[ריצ'י בלקמור]] ([[דיפ פרפל]]) [[סיניסטר ג'ייטס]] ([[avenged sevenfold]]) ו[[סלאש]] ([[Guns N' Roses]]).
 
בעוד הנגינה האגרסיבית והטכנית והסולואים הארוכים משותפים לכל להקות המטאל, הרי שה[[זמרה|שירה]] במטאל היא מגוונת ביותר ומשתנה מאוד מסגנון מטאל אחד למשנהו: בעוד השירה במטאל הקלאסי היא מלודית ומאופיינת ב[[קול]]ות גבוהים (זמרים כגון [[רוב הלפורד]] ו[[ברוס דיקינסון]]), הרי שאת הדת' מטאל מאפיינות נהמות ושאגות נמוכות וגסות הנקראות [[גראולינג]], את הבלק מטאל מאפיינות צרחות וצווחות ואילו במטאל הגותי והסימפוני נפוצה שירה [[אופרה|אופראית]] לצד גראולינג. ישנן גם להקות אשר משלבות מספר סוגי שירה יחדיו, כגון [[אופת']] השוודית, המשלבת גראולינג עם שירה "נקייה", ו[[טריסטניה]] ו[[סירניה]] ששילבו [[שירת היפה והחיה]] ([[סופרן]] נשי ו[[גרואלינג]]) עם שירה "נקייה" ו[[מקהלה|מקהלות]].
עם זאת, ישנם [[מטאליסט|מטאליסטים]] רבים הסולדים משירת הגראולינג, ורואים בה עיוות והרס של המטאל ה"אמיתי" (דהיינו, המטאל הקלאסי), המאופיין, כאמור, בשירה עמוקה בקולות גבוהים.
 
גם מבחינת ה[[מלודיה|מלודיות]] עצמן ישנו גיוון גדול מאוד במטאל: בעוד שהמלודיות במטאל הקלאסי הן כבדות ואגרסיביות, אך יחד עם זאת עמוקות, המלודיות בפאוור מטאל הן עדינות יחסית. לעומת זאת, המוזיקה בת'רש מטאל ובדת' מטאל היא כמעט חסרת מלודיה, והיא מתבססת לרוב על נגינה מהירה ביותר, רועשת ביותר ועשויה להתפרש כ"חסרת פשר" למאזין מן היישוב. כמו כן, ישנן להקות מטאל המשלבות במוזיקה שלהן השפעות חיצוניות: להקות הפולק מטאל משלבות מטאל עם מנגינות עממיות, ואילו להקות המטאל הסימפוני משלבות מטאל עם השפעות של [[מוזיקה קלאסית]] תזמורתית.
 
מוטיב נוסף של ההבי מטאל הוא הגברת הצליל החזקה בהופעות, שהחלה אצל [[המי]] והתגבר אצל להקות כמו [[מוטורהד]] ו[[מנוור]]. היבט זה ספג ביקורת רבה כראוותנות ריקה אשר מבטלת את האפשרות ליהנות מהמוזיקה, אך בעיני רבים מסמלת את אחד מסממניה המובהקים של מוזיקת ההבי מטאל בהופעה.
 
===מוטיבים ונושאי שירים===
למרות העובדה כי המטאל צמח מתוך ה[[רוק קלאסי|רוק הקלאסי]] של [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות השישים]] (של [[המאה ה-20]]), בניגוד לסגנון ה"שלום ואהבה" של [[ילדי הפרחים|התרבות ההיפית]], בשנותיו הראשונות של המטאל התמקדו הלהקות בצד האפל של החיים, כולל שירים בנושאי [[אחרית הימים]], [[מלחמה גרעינית]] ותעמולה [[פוליטיקה|פוליטית]] וסביבתית. נושא נפוץ במיוחד בשירי המטאל הוא נושא ה[[שטן]] - נושא שלהקות המטאל לדורותיהן הרבו לעסוק בו ואשר הפך למייצג של [[מטאליסט|תרבות המטאל]]. מבקרי ההבי מטאל טענו שסוגה זו מאדירה ומעצימה את השלילה על חשבון החיוב שבקיום האנושי, ומפשטת את הנושאים בהם היא מטפלת בחלוקה דיכוטומית של טובים-רעים ואור-חושך המתאימה יותר לעולם ה[[פנטזיה]].
 
מעבר להכללה זו, לכל סגנון במטאל יש נושאים המאפיינים ומייחדים בדרך כלל רק אותו: בעוד [[גלאם מטאל|להקות השיער]] שרות בדרך כלל על [[סקס]], [[סמים]] ו[[רוק'נרול]], להקות ה[[ת'רש מטאל]] שרות בדרך כלל על נושאים הרבה פחות שמחים והרבה יותר רציניים, בעיקר נושאים פוליטיים, כגון [[מלחמה]] ו[[טרור]]. ובעוד שלהקות ה[[פאוור מטאל]] מרבות לשיר על [[פנטזיה]] ו[[סיפור עם|אגדות]], להקות ה[[בלק מטאל]] שרות על ה[[שטן]], על מעשי [[טבח]] ועל [[אחרית הימים]], להקות ה[[דום מטאל]] שרות על [[אבדון]], [[ייאוש]] ו[[סבל]] ולהקות [[מטאל גותי|המטאל הגותי]] שרות על [[אהבה נכזבת]], [[מוות]] ו[[שכול]].
 
נושאים נוספים שנפוצים במטאל הם [[פילוסופיה]] ו[[דת]]. בעוד שרוב השירים העוסקים בדת נכתבו מנקודת מבט [[אתאיזם|אתאיסטית]] ואנטי-דתית [[קיצוניות|קיצונית]] (במיוחד ב[[ת'ראש מטאל]] וב[[בלק מטאל]] השטניסטי), היו מספר שירים שהתייחסו באופן חיובי לדת ואף פיארו סיפורים מה[[תנ"ך]]: להקת [[אורפנד לנד]] ה[[ישראל]]ית שרה לדו-קיום בין הדתות ומשלבת אלמנטים של [[מוזיקה יהודית]] ו[[מוזיקה מזרחית]] מוסלמית, להקת [[מטאליקה]] כתבה את השיר "Creeping Death" על [[מכת בכורות]] ו[[יציאת מצרים]] ואילו [[Salem]] הלחינה את מזמור ה[[תהילים]] "אל תסתר" הנפתח בתקיעה ב[[שופר]].
 
נושא נוסף שמאחד הרבה מן הלהקות הוא הילול המטאל. בדומה מאוד ללהקות השיער, אשר היו מהללות את הרוקנ'רול והרוק בשיריהן, כך להקות המטאל, מכל הסוגים מהללות את המטאל בשיריהם.
 
הרכבי מטאל רבים ממשיכים לשיר על נושאים אפלים בעיקר, בדרך כלל על מנת להעביר נקודות השקפה ביקורתיות על ההתנהלות החברתית והעולם בכלל. יחד עם זאת, רבים מהרכבי המטאל בוחרים ליצור מוזיקה בעיקר לשם האמנות שבדבר. מילות השיר יכולות להתייחס לכל נושא שהוא, למשל השיר Remember Tomorrow של [[Iron Maiden]] - נושאו תקווה אישית, ואילו שירים רבים של Battlelore מתייחסים לאגדות והגנה על אדמות יפות עם נטייה לספורי הפנטזיה של [[טולקין]].
 
===="פולחן השטן" בהבי מטאל====
{{הפניה לערך מורחב|פולחן השטן ברוק הכבד}}
מאז לידת המטאל, נוצר קשר הדוק בין סגנון זה למוטיבים של [[שטניזם (דת)|שטניזם]]. את הקשר הזה יצרו מחוללי הסגנון, אשר נוסף על הופעתם הפרועה, משתמשים ב[[סמל]]ים ומוטיבים "[[שטן|שטניים]]", ובכך מבקשים לזעזע את הקהל ולמשוך את תשומת לבו. ה"שטניזם" של האומנים מתבטא במלות השירים, בעטיפות האלבומים ובראש ובראשונה - בהופעות החיות.
 
רבים משירי המטאל עוסקים בנושאים כגון [[מוות]], [[רצח]] ו[[אלימות]]. אפילו שמותיהן של רבות מהלהקות עצמן עוסקים בנושאים מעין אלו: [[איירון מיידן]] ("[[בתולת הברזל]]" - מכשיר [[עינויים]] מ[[ימי הביניים]]), [[טוויסטד סיסטר]] ("אחות מעוותת"), [[פויזן]] ("[[רעל]]"), [[Children of Bodom]] (על שם ה[[טבח]] ב[[אגם בודום]]) [[Slaughter (להקה)|Slaughter]] ("טבח") ורבים נוספים. מעבר לשירים אשר עוסקים בנושאי המוות והאלימות, שירים רבים אחרים עוסקים מפורשות בנושא ה[[שטן]] וה[[גיהנום]]. העיסוק בנושא זה ניכר היטב גם בעטיפות האלבומים ובחוברות המלים המצורפות, אשר מקושטות לעתים קרובות ב[[איור]]ים של [[שלד]]ים, [[גולגולת|גולגולות]], [[מפלצת|מפלצות]], [[נחש]]ים, ולעתים אף ב[[פנטגראם]] - [[סמל]] השטן.<br>
על מנת להגביר עוד יותר את הרושם החזותי, משתמשות להקות המטאל בגימיקים ובמוטיבים שטניים גם בהופעות שלהם. כך, חברי [[קיס]] צבעו את פניהם, ירקו [[אש]] ונשכו לעצמם את ה[[לשון (איבר)|לשון]] עד זוב "[[דם]]". [[בלק סאבת']] יצרה מוזיקת [[אימה]], שרה על [[כישוף|כשפים]] והשתמשה בסמלי שטן. בהופעותיה של [[איירון מיידן]] תמיד ניצב על הבמה [[פסל (יצירה)|פסל]] של השלד המפלצתי "אדי". עלה על כולם בהיבט זה הזמר [[אליס קופר]], אשר הופעותיו בוימו כהצגות אימה, בהן הוא "[[הוצאה להורג|הוצא להורג]]" על הבמה בדרכים שונות ומשונות. כמו כן, חברי רבות מלהקות הרוק הכבד היו עולים לבמה עם [[איפור]] כבד ו[[ביגוד]] בלתי רגיל אשר ביקשו ליצור להם מראה "שטני" ו[[פחד|מפחיד]] (ראו [[גלאם רוק]]).
 
====ביקורת כנגד תכנים מפורשים====
בשנות השמונים יצאו ארגונים [[נצרות|נוצריים]] [[פונדמנטליזם|פונדמנטליסטיים]] בארצות הברית למלחמת חורמה נגד ההבי מטאל, בטענה שסגנון זה משחית את [[ערכים (אתיקה)|ערכיו]] של ה[[נוער]] ה[[הערצה|מעריץ]] אותו ואף גורם לו להידרדר ל[[פשע]]. זאת, למרות העובדה שהלהקות השתמשו במוטיבים השטניים רק בתור גימיק ואף בעצמן לא התייחסו ברצינות לנושא. אף להקה, מלבד מספר להקות שוליים לא מוכרות, מעולם לא הטיפה במפורש לסגוד לשטן או להתנהג בצורה בלתי [[מוסר]]ית. תחילה [[מיסיון|מיסיונרים]] יצאו למסעי הסברה ברחבי ארצות הברית, בתקווה לשכנע את הנוער להפסיק להאזין למטאל, בין אם בנוגע לנושא סגידה לשטן או נושאים אחרים כגון, מין, סמים, אלימות או התאבדויות.
 
כחלק מגל הביקורת כלפי המטאל וטענות לפגיעה בנוער, אשתו של [[אל גור]], [[טיפר גור]] {{אנ|Tipper Gore}}, יזמה ועדה בשם [[PMRC]] {{אנ|Parents Music Resource Center}} שנועדה להגביל או ליצור בקרה על פרסומים שנתפסו כבעלי תוכן מיני, אלים, מעודד שימוש בסמים, התאבדות וכן הלאה. בין צעדיה, הוועדה פרסמה בתקשורת 15 שירים אשר אליהם התייחסה במפורש ככוללים "תוכן בוטה" (Filthy fifteen, שכללו שירים של [[פרינס]], [[AC/DC]], [[דף לפרד]], [[מדונה]], [[סינדי לאופר]] ואחרים) וקראה לחברות המוזיקה לנקוט בצעדים מטעמן כדי לסמן מוצרים ולהסיר אותם ממדפים. בעקבות פעילות זו, ארגון [[RIAA]] יצר את הסימון [[Parental Advisory]] {{אנ|Parental Advisory}}, בדומה לשיטת הסימון של [[איגוד סרטי הקולנוע האמריקאי]] {{אנ|Motion Picture Association of America}} (MPAA). בהמשך לצעדים אלו נערך שימוע ב[[הסנאט של ארצות הברית|סנאט]], אליו הגיעו האמנים [[די שניידר]] מלהקת [[Twisted Sister]] וכן [[ג'ון דנבר]] ו[[פרנק זאפה]]. באותה תקופה התעוררה תרעומת רבה בנושא חופש הביטוי ועל כך, גם שנים לאחר מכן נכתבו שירי ביקורת או פרודיה רבים, במטאל, רוק וראפ. כך למשל נכתב השיר Hook in mouth של [[מגאדת']], המתייחס במפורש ל-PMRC וחופש הביטוי, שירו של [[אייס-טי]] Freedome of speech שתוקף את טיפר גור ופתיח לאלבום של [[אמינם]] המציע להחליף את הדגל של ארצות הברית במדבקת ה-Parental Advisory.
 
אחרי שנחלו כישלון חרוץ, החליטו המיסיונרים להעלות את המאבק רמה אחת קדימה ופנו ל[[בית משפט|בתי המשפט]]. הראשון שמצא את עצמו על ספסל הנאשמים היה [[אוזי אוסבורן]], אשר הואשם ב[[הסתה]] ל[[התאבדות]] לאחר ששני נערים אמריקאים התאבדו, כביכול בעקבות שירו "Suicide Solution". התביעה טענה כי אוזי השתיל מסרים תת-הכרתיים בשירו. לאחר משפט ארוך זוכה אוזי מהאשמה. הנאשמים הבאים היו חברי להקת [[ג'ודס פריסט]], אשר הואשמו אף הם בהסתה להתאבדות לאחר ששני נערים אמריקאיים שהעריצו אותם, התאבדו. גם ג'ודס פריסט זוכו מכל אשמה בסופו של משפט סוער. גם לאחר משפטים אלו, הופנתה ביקורת כלפי להקת מגהדת' על שירה A Tout Le Monde מאלבום [[Youthanasia]], כאילו הוא קורא להתאבדות. באלבום [[United Abominations]] הוציאה הלהקה גרסה מחודשת לשיר, יותר "שמחה" באופייה, כמעין מענה לטענות אלו.
 
ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] נולד ב[[נורווגיה]] סגנון ה[[בלק מטאל]], אשר חלק מיוצריו לקחו את העיסוק בנושא השטן והגיהנום צעד אחד קדימה, והפכו אותו לדרך חיים של ממש, אף בחייהם הפרטיים. בין היתר בולט סיפורו החריג של וארג ויקרנס מהלהקות [[בורזום]] ו[[מייהם]] אשר לקח חלק בשריפת כנסיות ורצח את אחד משותפיו ללהקה.
 
==הרקע המוזיקלי להיווצרות ההבי מטאל==
בשנות ה-2000 הופיע ז'אנר חדש, ה[[מטאלקור]]. ז'אנר זה החליף את הנו מטאל בתור מטאל מיינסטרימי יחסית, וזכה לאהדה בקרב קהילת המטאל מאחר שהתקרב יותר אל השורשים ועירב בין [[דת' מטאל]], [[ט'ראש מטאל]], ו[[גרוב מטאל]] ושילב אותם עם [[הארדקור פאנק]] ולעתים גם [[אימו]]. אף על פי שה[[מטאלקור]] היה קרוב יותר לשורשים מה[[נו מטאל]], ההשפעה מהפאנק ובמיוחד מה[[אימו]] הרתיע רבים מהז'אנר. הז'אנר הושפע מעט מהנו מטאל מבחינה מוזיקלית אך הושפע רבות מהבחינה השיווקית והתקשורתית בכך שתפס את מקומו בתור המטאל המיינסטרימי וזכה לסיקור רב ב-MTV. להקות המטאלקור ראו את עצמן בתור "הגל החדש של הרוק הכבד האמריקאי" ובתור אלו שיחזירו את המטאל לימיו הגדולים של שנות ה-80. הקהילה המסורתית יותר התנגדה בתוקף לתפיסה זו וסירבה להכיר בה. להקות כמו [[בולט פור מיי ולנטיין]], [[קילסוויץ' אנגייג']], [[אז איי ליי דיינג]], [[טריוויום]], [[אנארת']] ו[[ברינג מי דה הוריזון]] זכו לפופולראיות רבה וזכו להופיע בפסטיבל המטאל הגדול [[וואקן]]. בנוסף לכך להקות רבות הושפעו מהז'אנר ולקחו חלק מהגל החדש כמו: [[Avenged Sevenfold]], [[Lamb of God]], [[הייטבריד]], [[מסטודון]] ועוד.
 
==מאפיינים אמנותיים==
==סגנונות המטאל==
===סוגות במטאל===
להלן רשימה של הסגנונות המוזיקליים הנכללים בהגדרה הרחבה של "מטאל". לכל אחד מהם מאפיינים אמנותיים משלו, אך כולם ינקו את השראתם מהמטאל הקלאסי ומהרוק הקלאסי; אם כי חלק מהם מהתרחקו מהזרם המרכזי מרחק רב.
[[קובץ:Metal Genealogy.jpg|שמאל|ממוזער|400px|תרשים המנסה לתאר את מקורות סגנונות המטאל השונים. צורף למארז ה-DVD של אחת ההוצאות המיוחדות של הסרט הדוקומנטרי "Metal: A Headbanger's Journey"]]
**ת'ראש דת' מטאל (Thrash death metal)
**[[גרוב מטאל]](Groove Metal)
===מאפיינים מוזיקליים===
[[קובץ:Electric guitars.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גיטרות חשמליות]]
מוזיקת ההבי מטאל היא מוזיקה "כבדה", רועשת, מהירה, אגרסיבית, ויחד עם זאת - עמוקה. מאפיין בולט נוסף של המטאל לעומת זרמים מודרניים אחרים הוא התפקיד הגדול של [[כלי נגינה|כלי הנגינה]], ובמיוחד ה[[גיטרה חשמלית|גיטרה החשמלית]].
 
כיוון שהמטאל צמח מתוך הרוק, ההרכב האופייני של להקת הבי מטאל זהה להרכב האופייני של להקת רוק, אשר מסתמך על חמישה נגנים: [[מתופף]] (לרוב [[תוף]] הבס מנוגן עם [[דאבל פדל]]), נגן [[גיטרה בס]], [[גיטרה חשמלית|גיטרת]] [[קצב (מוזיקה)|קצב]] (ליווי), גיטרה מובילה ([[סולו (מוזיקה)|סולו]]) ו[[זמר]], שלעתים מנגן באחד מהכלים, לרוב גיטרה. לעתים מצורף להרכב בסיסי זה גם נגן [[קלידים]].
 
הגיטרות החשמליות ממלאות תפקיד מרכזי ביותר במוזיקת ההבי מטאל. בעוד שברוב סגנונות ה[[מוזיקה]] המודרנית כלי הנגינה משמשים בעיקר לליווי השירה, הרי שבמטאל הנגינה היא העיקר. הגברה, [[דיסטורשן (אפקט לגיטרה)|עיוות]] ה[[צליל]] ושימוש בטכניקות נגינה מיוחדות - כולם בשימוש לשם "עיבוי" הצליל. קטעי נגינת [[סולו (מוזיקה)|סולו]] בגיטרה ו[[ריף (מוזיקה)|ריפים]] מהווים חלק משמעותי ממוזיקת ההבי מטאל, טכניקות רבות הומצאו ושוכללו על ידי נגני סוגה זו לשם נגינה מהירה ומדויקת. כמעט כל שיר מטאל מתחיל בפתיחה אינסטרומנטאלית (ללא מילים) ארוכה יחסית וכמעט שאין שיר או יצירת מטאל שאין בהם קטע סולו של גיטרה חשמלית. ישנן אף יצירות בהן קטעי הסולו ארוכים יותר מקטעי השירה, וישנן גם יצירות אינסטרומנטאליות לחלוטין, כגון "The Call of Ktulu" של [[מטאליקה]] משנת 1984.
 
הדגש החזק שנתנו להקות המטאל לדורותיהן לנגינת הגיטרה, והשאיפה לפתח טכניקות נגינה חדשות ולהגיע למהירויות גבוהות הביאו לכך, כי רבים מה[[גיטריסט]]ים הגדולים והמוערכים בעולם, באים מעולם המטאל{{הערה|1=[http://www.rollingstone.com/news/story/5937559/the_100_greatest_guitarists_of_all_time רשימת מאה הגיטריסטים הטובים בכל הזמנים], באתר [[רולינג סטון]]}}: [[ג'ימי פייג']] ([[לד זפלין]]), [[קירק האמט]] ([[מטאליקה]]), [[טוני איומי]] ([[בלאק סאבאת']]), [[דייב מאסטיין]] ([[מגאדת']]), [[מרטי פרידמן]] ([[מגאדת']]), [[דייב מארי]] ([[איירון מיידן]]) [[ריצ'י בלקמור]] ([[דיפ פרפל]]) [[סיניסטר ג'ייטס]] ([[avenged sevenfold]]) ו[[סלאש]] ([[Guns N' Roses]]).
 
בעוד הנגינה האגרסיבית והטכנית והסולואים הארוכים משותפים לכל להקות המטאל, הרי שה[[זמרה|שירה]] במטאל היא מגוונת ביותר ומשתנה מאוד מסגנון מטאל אחד למשנהו: בעוד השירה במטאל הקלאסי היא מלודית ומאופיינת ב[[קול]]ות גבוהים (זמרים כגון [[רוב הלפורד]] ו[[ברוס דיקינסון]]), הרי שאת הדת' מטאל מאפיינות נהמות ושאגות נמוכות וגסות הנקראות [[גראולינג]], את הבלק מטאל מאפיינות צרחות וצווחות ואילו במטאל הגותי והסימפוני נפוצה שירה [[אופרה|אופראית]] לצד גראולינג. ישנן גם להקות אשר משלבות מספר סוגי שירה יחדיו, כגון [[אופת']] השוודית, המשלבת גראולינג עם שירה "נקייה", ו[[טריסטניה]] ו[[סירניה]] ששילבו [[שירת היפה והחיה]] ([[סופרן]] נשי ו[[גרואלינג]]) עם שירה "נקייה" ו[[מקהלה|מקהלות]].
עם זאת, ישנם [[מטאליסט|מטאליסטים]] רבים הסולדים משירת הגראולינג, ורואים בה עיוות והרס של המטאל ה"אמיתי" (דהיינו, המטאל הקלאסי), המאופיין, כאמור, בשירה עמוקה בקולות גבוהים.
 
גם מבחינת ה[[מלודיה|מלודיות]] עצמן ישנו גיוון גדול מאוד במטאל: בעוד שהמלודיות במטאל הקלאסי הן כבדות ואגרסיביות, אך יחד עם זאת עמוקות, המלודיות בפאוור מטאל הן עדינות יחסית. לעומת זאת, המוזיקה בת'רש מטאל ובדת' מטאל היא כמעט חסרת מלודיה, והיא מתבססת לרוב על נגינה מהירה ביותר, רועשת ביותר ועשויה להתפרש כ"חסרת פשר" למאזין מן היישוב. כמו כן, ישנן להקות מטאל המשלבות במוזיקה שלהן השפעות חיצוניות: להקות הפולק מטאל משלבות מטאל עם מנגינות עממיות, ואילו להקות המטאל הסימפוני משלבות מטאל עם השפעות של [[מוזיקה קלאסית]] תזמורתית.
 
מוטיב נוסף של ההבי מטאל הוא הגברת הצליל החזקה בהופעות, שהחלה אצל [[המי]] והתגבר אצל להקות כמו [[מוטורהד]] ו[[מנוור]]. היבט זה ספג ביקורת רבה כראוותנות ריקה אשר מבטלת את האפשרות ליהנות מהמוזיקה, אך בעיני רבים מסמלת את אחד מסממניה המובהקים של מוזיקת ההבי מטאל בהופעה.
 
===מוטיבים ונושאי שירים===
למרות העובדה כי המטאל צמח מתוך ה[[רוק קלאסי|רוק הקלאסי]] של [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות השישים]] (של [[המאה ה-20]]), בניגוד לסגנון ה"שלום ואהבה" של [[ילדי הפרחים|התרבות ההיפית]], בשנותיו הראשונות של המטאל התמקדו הלהקות בצד האפל של החיים, כולל שירים בנושאי [[אחרית הימים]], [[מלחמה גרעינית]] ותעמולה [[פוליטיקה|פוליטית]] וסביבתית. נושא נפוץ במיוחד בשירי המטאל הוא נושא ה[[שטן]] - נושא שלהקות המטאל לדורותיהן הרבו לעסוק בו ואשר הפך למייצג של [[מטאליסט|תרבות המטאל]]. מבקרי ההבי מטאל טענו שסוגה זו מאדירה ומעצימה את השלילה על חשבון החיוב שבקיום האנושי, ומפשטת את הנושאים בהם היא מטפלת בחלוקה דיכוטומית של טובים-רעים ואור-חושך המתאימה יותר לעולם ה[[פנטזיה]].
 
מעבר להכללה זו, לכל סגנון במטאל יש נושאים המאפיינים ומייחדים בדרך כלל רק אותו: בעוד [[גלאם מטאל|להקות השיער]] שרות בדרך כלל על [[סקס]], [[סמים]] ו[[רוק'נרול]], להקות ה[[ת'רש מטאל]] שרות בדרך כלל על נושאים הרבה פחות שמחים והרבה יותר רציניים, בעיקר נושאים פוליטיים, כגון [[מלחמה]] ו[[טרור]]. ובעוד שלהקות ה[[פאוור מטאל]] מרבות לשיר על [[פנטזיה]] ו[[סיפור עם|אגדות]], להקות ה[[בלק מטאל]] שרות על ה[[שטן]], על מעשי [[טבח]] ועל [[אחרית הימים]], להקות ה[[דום מטאל]] שרות על [[אבדון]], [[ייאוש]] ו[[סבל]] ולהקות [[מטאל גותי|המטאל הגותי]] שרות על [[אהבה נכזבת]], [[מוות]] ו[[שכול]].
 
נושאים נוספים שנפוצים במטאל הם [[פילוסופיה]] ו[[דת]]. בעוד שרוב השירים העוסקים בדת נכתבו מנקודת מבט [[אתאיזם|אתאיסטית]] ואנטי-דתית [[קיצוניות|קיצונית]] (במיוחד ב[[ת'ראש מטאל]] וב[[בלק מטאל]] השטניסטי), היו מספר שירים שהתייחסו באופן חיובי לדת ואף פיארו סיפורים מה[[תנ"ך]]: להקת [[אורפנד לנד]] ה[[ישראל]]ית שרה לדו-קיום בין הדתות ומשלבת אלמנטים של [[מוזיקה יהודית]] ו[[מוזיקה מזרחית]] מוסלמית, להקת [[מטאליקה]] כתבה את השיר "Creeping Death" על [[מכת בכורות]] ו[[יציאת מצרים]] ואילו [[Salem]] הלחינה את מזמור ה[[תהילים]] "אל תסתר" הנפתח בתקיעה ב[[שופר]].
 
נושא נוסף שמאחד הרבה מן הלהקות הוא הילול המטאל. בדומה מאוד ללהקות השיער, אשר היו מהללות את הרוקנ'רול והרוק בשיריהן, כך להקות המטאל, מכל הסוגים מהללות את המטאל בשיריהם.
 
הרכבי מטאל רבים ממשיכים לשיר על נושאים אפלים בעיקר, בדרך כלל על מנת להעביר נקודות השקפה ביקורתיות על ההתנהלות החברתית והעולם בכלל. יחד עם זאת, רבים מהרכבי המטאל בוחרים ליצור מוזיקה בעיקר לשם האמנות שבדבר. מילות השיר יכולות להתייחס לכל נושא שהוא, למשל השיר Remember Tomorrow של [[Iron Maiden]] - נושאו תקווה אישית, ואילו שירים רבים של Battlelore מתייחסים לאגדות והגנה על אדמות יפות עם נטייה לספורי הפנטזיה של [[טולקין]].
 
===="פולחן השטן" בהבי מטאל====
{{הפניה לערך מורחב|פולחן השטן ברוק הכבד}}
מאז לידת המטאל, נוצר קשר הדוק בין סגנון זה למוטיבים של [[שטניזם (דת)|שטניזם]]. את הקשר הזה יצרו מחוללי הסגנון, אשר נוסף על הופעתם הפרועה, משתמשים ב[[סמל]]ים ומוטיבים "[[שטן|שטניים]]", ובכך מבקשים לזעזע את הקהל ולמשוך את תשומת לבו. ה"שטניזם" של האומנים מתבטא במלות השירים, בעטיפות האלבומים ובראש ובראשונה - בהופעות החיות.
 
רבים משירי המטאל עוסקים בנושאים כגון [[מוות]], [[רצח]] ו[[אלימות]]. אפילו שמותיהן של רבות מהלהקות עצמן עוסקים בנושאים מעין אלו: [[איירון מיידן]] ("[[בתולת הברזל]]" - מכשיר [[עינויים]] מ[[ימי הביניים]]), [[טוויסטד סיסטר]] ("אחות מעוותת"), [[פויזן]] ("[[רעל]]"), [[Children of Bodom]] (על שם ה[[טבח]] ב[[אגם בודום]]) [[Slaughter (להקה)|Slaughter]] ("טבח") ורבים נוספים. מעבר לשירים אשר עוסקים בנושאי המוות והאלימות, שירים רבים אחרים עוסקים מפורשות בנושא ה[[שטן]] וה[[גיהנום]]. העיסוק בנושא זה ניכר היטב גם בעטיפות האלבומים ובחוברות המלים המצורפות, אשר מקושטות לעתים קרובות ב[[איור]]ים של [[שלד]]ים, [[גולגולת|גולגולות]], [[מפלצת|מפלצות]], [[נחש]]ים, ולעתים אף ב[[פנטגראם]] - [[סמל]] השטן.<br>
על מנת להגביר עוד יותר את הרושם החזותי, משתמשות להקות המטאל בגימיקים ובמוטיבים שטניים גם בהופעות שלהם. כך, חברי [[קיס]] צבעו את פניהם, ירקו [[אש]] ונשכו לעצמם את ה[[לשון (איבר)|לשון]] עד זוב "[[דם]]". [[בלק סאבת']] יצרה מוזיקת [[אימה]], שרה על [[כישוף|כשפים]] והשתמשה בסמלי שטן. בהופעותיה של [[איירון מיידן]] תמיד ניצב על הבמה [[פסל (יצירה)|פסל]] של השלד המפלצתי "אדי". עלה על כולם בהיבט זה הזמר [[אליס קופר]], אשר הופעותיו בוימו כהצגות אימה, בהן הוא "[[הוצאה להורג|הוצא להורג]]" על הבמה בדרכים שונות ומשונות. כמו כן, חברי רבות מלהקות הרוק הכבד היו עולים לבמה עם [[איפור]] כבד ו[[ביגוד]] בלתי רגיל אשר ביקשו ליצור להם מראה "שטני" ו[[פחד|מפחיד]] (ראו [[גלאם רוק]]).
 
====ביקורת כנגד תכנים מפורשים====
בשנות השמונים יצאו ארגונים [[נצרות|נוצריים]] [[פונדמנטליזם|פונדמנטליסטיים]] בארצות הברית למלחמת חורמה נגד ההבי מטאל, בטענה שסגנון זה משחית את [[ערכים (אתיקה)|ערכיו]] של ה[[נוער]] ה[[הערצה|מעריץ]] אותו ואף גורם לו להידרדר ל[[פשע]]. זאת, למרות העובדה שהלהקות השתמשו במוטיבים השטניים רק בתור גימיק ואף בעצמן לא התייחסו ברצינות לנושא. אף להקה, מלבד מספר להקות שוליים לא מוכרות, מעולם לא הטיפה במפורש לסגוד לשטן או להתנהג בצורה בלתי [[מוסר]]ית. תחילה [[מיסיון|מיסיונרים]] יצאו למסעי הסברה ברחבי ארצות הברית, בתקווה לשכנע את הנוער להפסיק להאזין למטאל, בין אם בנוגע לנושא סגידה לשטן או נושאים אחרים כגון, מין, סמים, אלימות או התאבדויות.
 
כחלק מגל הביקורת כלפי המטאל וטענות לפגיעה בנוער, אשתו של [[אל גור]], [[טיפר גור]] {{אנ|Tipper Gore}}, יזמה ועדה בשם [[PMRC]] {{אנ|Parents Music Resource Center}} שנועדה להגביל או ליצור בקרה על פרסומים שנתפסו כבעלי תוכן מיני, אלים, מעודד שימוש בסמים, התאבדות וכן הלאה. בין צעדיה, הוועדה פרסמה בתקשורת 15 שירים אשר אליהם התייחסה במפורש ככוללים "תוכן בוטה" (Filthy fifteen, שכללו שירים של [[פרינס]], [[AC/DC]], [[דף לפרד]], [[מדונה]], [[סינדי לאופר]] ואחרים) וקראה לחברות המוזיקה לנקוט בצעדים מטעמן כדי לסמן מוצרים ולהסיר אותם ממדפים. בעקבות פעילות זו, ארגון [[RIAA]] יצר את הסימון [[Parental Advisory]] {{אנ|Parental Advisory}}, בדומה לשיטת הסימון של [[איגוד סרטי הקולנוע האמריקאי]] {{אנ|Motion Picture Association of America}} (MPAA). בהמשך לצעדים אלו נערך שימוע ב[[הסנאט של ארצות הברית|סנאט]], אליו הגיעו האמנים [[די שניידר]] מלהקת [[Twisted Sister]] וכן [[ג'ון דנבר]] ו[[פרנק זאפה]]. באותה תקופה התעוררה תרעומת רבה בנושא חופש הביטוי ועל כך, גם שנים לאחר מכן נכתבו שירי ביקורת או פרודיה רבים, במטאל, רוק וראפ. כך למשל נכתב השיר Hook in mouth של [[מגאדת']], המתייחס במפורש ל-PMRC וחופש הביטוי, שירו של [[אייס-טי]] Freedome of speech שתוקף את טיפר גור ופתיח לאלבום של [[אמינם]] המציע להחליף את הדגל של ארצות הברית במדבקת ה-Parental Advisory.
 
אחרי שנחלו כישלון חרוץ, החליטו המיסיונרים להעלות את המאבק רמה אחת קדימה ופנו ל[[בית משפט|בתי המשפט]]. הראשון שמצא את עצמו על ספסל הנאשמים היה [[אוזי אוסבורן]], אשר הואשם ב[[הסתה]] ל[[התאבדות]] לאחר ששני נערים אמריקאים התאבדו, כביכול בעקבות שירו "Suicide Solution". התביעה טענה כי אוזי השתיל מסרים תת-הכרתיים בשירו. לאחר משפט ארוך זוכה אוזי מהאשמה. הנאשמים הבאים היו חברי להקת [[ג'ודס פריסט]], אשר הואשמו אף הם בהסתה להתאבדות לאחר ששני נערים אמריקאיים שהעריצו אותם, התאבדו. גם ג'ודס פריסט זוכו מכל אשמה בסופו של משפט סוער. גם לאחר משפטים אלו, הופנתה ביקורת כלפי להקת מגהדת' על שירה A Tout Le Monde מאלבום [[Youthanasia]], כאילו הוא קורא להתאבדות. באלבום [[United Abominations]] הוציאה הלהקה גרסה מחודשת לשיר, יותר "שמחה" באופייה, כמעין מענה לטענות אלו.
 
ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] נולד ב[[נורווגיה]] סגנון ה[[בלק מטאל]], אשר חלק מיוצריו לקחו את העיסוק בנושא השטן והגיהנום צעד אחד קדימה, והפכו אותו לדרך חיים של ממש, אף בחייהם הפרטיים. בין היתר בולט סיפורו החריג של וארג ויקרנס מהלהקות [[בורזום]] ו[[מייהם]] אשר לקח חלק בשריפת כנסיות ורצח את אחד משותפיו ללהקה.
 
==תרבות המטאל==
9,574

עריכות