כריסטיאן השמיני, מלך דנמרק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 48:
'''כריסטיאן השמיני''' (ב[[דנית]]: '''Christian VIII'''; {{כ}}[[18 בספטמבר]] [[1786]] – [[20 בינואר]] [[1848]]) היה [[המלוכה הדנית|מלך דנמרק]] מ-[[1839]] ועד למותו ו[[מלכי נורווגיה|מלך נורווגיה]] תחת השם '''כריסטיאן פרדריק''' (ב[[נורווגית]]: '''Christian Frederik''' ממאי ועד אוקטובר [[1814]].
 
==ביוגרפיה==
===ילדותו===
כריסטיאן נולד ב-[[18 בספטמבר]] [[1786]] ב[[קופנהגן]], והיה בנם הבכור של [[פרדריק, נסיך הכתר של דנמרק ונורווגיה]] ושל רעייתו, [[סופיה פרדריקה, דוכסית מקלנבורג-שוורין]]. סבו וסבתו היו [[פרדריק החמישי, מלך דנמרק]] ואשתו השנייה, [[יוליאנה מריה מבראונשווייג-וולפנביטל]]. כריסטיאן ירש את תכונותיה הטובות של אמו המוכשרת, ונאמר שאופיו החביב והידידותי הפכו אותו לאהוד ביותר בקופנהגן.
 
===נישואיו הראשונים===
נישואיו הראשונים של כריסטיאן היו עם בת דודו [[שרלוטה פרדריקה, דוכסית מקלנבורג-שוורין]]. השניים נישאו בלודוויגסולסט שב[[גרמניה]] ב-[[21 ביוני]] [[1806]]. שרלוט פרדריקה הייתה בתם של [[פרידריך פרנץ הראשון, הדוכס הגדול של מקלנבורג-שוורין]] ושל רעייתו [[לואיזה, נסיכת סקסוניה-גותה-אלטנבורג (1756–1808)|לואיזה, נסיכת סקסוניה-גותה-אלטנבורג]]. בנם הבכור היה כריסטיאן פרדריק שמת בלידתו ב-[[8 באפריל]] [[1807]]. בנם השני היה לימים [[פרדריק השביעי, מלך דנמרק]]. הנישואים הסתיימו ב-[[1810]] ב[[גירושים]], לאחר ששרלוט פרדריקה הואשמה ב[[ניאוף]].
 
===מלך נורווגיה===
במאי [[1813]], כ[[יורש עצר|יורש העצר]] של הממלכות של דנמרק ושל נורווגיה, נשלח כריסטיאן כסטאדהאודר (stattholder, הנציג הבכיר ביותר של מלך דנמרק בטריטוריות שמעבר לים) לנורווגיה כדי לקדם את נאמנותם של הנורווגים לבית אולדנבורג, שניזוקה קשות מהתוצאות ההרסניות של ההשפעה של מזלו הרע של [[נפוליאון בונפרטה]] על [[פרדריק השישי, מלך דנמרק]]. כריסטיאן עשה באופן אישי כמיטב יכולתו כדי לחזק את הקשרים בין הנורווגים לבין בית המלוכה הדני. למרות שמאמציו נתקלו בהתנגדותם של תומכי האיחוד עם [[שוודיה]], הוא הציב את עצמו בראש תומכי העצמאות הנורווגית לאחר הסכם [[קיל]] ואילץ את המלך לוותר על נורווגיה לטובתו של מלך שוודיה. ב-[[16 בפברואר]] [[1814]] הוא נבחר על ידי אספת האצולה הנורווגית להיות [[עוצר (שליט)|עוצר]] הממלכה. בחירה זו אושרה על ידי האסיפה המכוננת הנורווגית שהתכנסה באיידסוולד ב-[[10 באפריל]] וב-[[17 במאי]] נחתמה החוקה וכריסטיאן נבחר פה אחד לתפקיד [[מלכי נורווגיה|מלך נורווגיה]] תחת השם כריסטיאן פרדריק.
 
שורה 61 ⟵ 62:
שוודיה סירבה לתנאיו של כריסטיאן ובמערכה צבאית קצרה, הובס הצבא הנורווגי על ידי כוחותיו של נסיך הכתר השוודי [[קרל הארבעה עשר, מלך שוודיה|קרל יוהאן]]. המערכה הקצרה הסתיימה בחתימתה של אמנת [[מוס (נורווגיה)|מוס]] ב-[[14 באוגוסט]] [[1814]]. על פי תנאי מסמך זה, העביר המלך כריסטיאן פרדריק את סמכויותיו אל הפרלמנט הנורווגי ואז התפטר מתפקידו ושב לדנמרק. לאחר מכן אישר הפרלמנט את התיקונים הנחוצים בחוקה כדי לאפשר [[אוניה פרסונלית|איחוד פרסונלי]] עם שוודיה וב-[[4 בנובמבר]] נבחר [[קרל השלושה עשר, מלך שוודיה]] כמלך החדש של נורווגיה.
 
===השיבה לדנמרק===
ב-[[22 במאי]] [[1815]], לאחר שובו לדנמרק, נשא כריסטיאן לאישה את רעייתו השנייה, קרוליין אמיליה מאוגוסטנבורג, מתה של לואיז אוגוסטה, אחותו היחידה של [[פרדריק השישי, מלך דנמרק|פרדריק השישי]].
 
השניים היו חשוכי ילדים וחיו בהתבודדות יחסית כמנהיגים של החברה לספרות ולמדע של קופנהגן עד עלייתו של כריסטיאן לכס המלכות הדני. השקפותיו הדמוקרטיות של כריסטיאן הפכו אותו לאישיות בלתי רצויה בחצרות בתי המלוכה האירופאים, כולל זה של דנמרק. רק ב-[[1831]] העניק המלך פרדריק השישי לכריסטיאן מושב במועצת הממלכה.
 
===מלך דנמרק===
ב-[[13 בדצמבר]] [[1839]] עלה כריסטיאן לכס המלכות הדני ככריסטיאן השמיני. למפלגה הליברלית היו תקוות ל"מעניק החוקות", אך הוא אכזב את מעריציו כאשר דחה בהתמדה כל מיזם ליברלי. רפורמות מנהליות היו היחידות שאותן הוא יכול היה להבטיח. בגישתו כלפי אי השקט הלאומי בדוכסויות של [[שלזוויג (מחוז)|שלזוויג]] ו[[הולשטיין]] הוא נראה לעתים קרובות הססן ולא שלם עם עצמו, מה שגרם לפגיעה במעמדו שם. רק ב-[[1846]] הוא העניק את תמיכתו לרעיון ששלזוויג תהפוך להיות טריטוריה דנית.