בית דין לממונות – הבדלי גרסאות

 

==רקע==

 

היות ששיטת המשפט הישראלית אינה חופפת לשיטת המשפט העברי, מאפשרים בתי הדין לממונות התדיינות בעלת תוקף בסכסוכים ממוניים לתובע ונתבע הפועלים לפי שיטת המשפט העברי. קהל היעד של בתי הדין לממונות הוא בעיקר הציבור הדתי והחרדי, הפונה לבתי הדין בעיקר בשל תפיסות דתיות הקיימות בקרב חלק מאוכלוסיות אלה, הגורסות איסור הלכתי לדון בבית משפט ממלכתי. חלק מתפיסות אלה נובעות, במקרה הטוב, משאיפה לקיום הליך משפטי על פי דין תורה, ולפי דעות קיצוניות יותר, מעמדן הוא כשל "[[ערכאות של גויים]]", תוך התעלמות הן ממעמדן ההלכתי של ערכאותיה של מדינה ריבונית (או של ערכאה מוסכמת בקרב קבוצה או קהילה), והן מעצם העובדה שאוכלוסיית מדינת ישראל אינה מורכבת מדתיים ו/או חרדים בלבד, ואף חלק מאזרחיה אינם יהודים. היבט נוסף הוא קיומם של יתרונות שונים בהליך משפטי זה, בהשוואה לערכאות מקבילות.