לאטינים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 11:
במהלך המחצית השנייה של [[המאה ה-6 לפנה"ס]] החלה להתגבש, בצל האיום ה[[אטרוסקים|אטרוסקי]] מהצפון, ברית מדינית צבאית של היישובים הלאטינים, [[הברית הלטינית]]. ברית זו הייתה משותפת על הבריתות הדתיות הישנות ונועדה לגבש את הלאטינים במאבקם בכובש האטרוסקי. באותה תקופה החלו להעלם חלק מהיישובים הלאטינים הקטנים, כאשר חלקם נעלמים וחלקם מתפתחים לערי מדינה. ערי המדינה הישנות והחדשות הפכו לחזקות ובולטות יותר, כאשר הראשונה בהם הייתה [[רומא]].
 
המסגרת המדינית של הלאטינים התגבשה ביתר שאת בסוף המאה ה-6 לפנה"ס. עם שבירת ההגמוניה של רומא בלאטיום, עקב נפילת משטר [[המלוכה הרומית|המלוכה בעיר]]. הברית הלטינית ניתקה את עצמה מרומא. התנתקות זו הובילה בשנת [[496]] לפנה<nowiki>''</nowiki>"ס, לפי המסורת הרומית, לעימות צבאי ששיאו היה [[קרב רגילוס]], בין הרומים ללאטינים. הקרב הסתיים ללא הכרעה ברורה. בעקבות קרב זה נחתם בין הצדדים הסכם קאסיוס, הסכם שקבע את מעמדם של הלאטינים ביחס לרומא לאורך [[המאה ה-5 לפנה"ס|המאה החמישית]] וה[[המאה ה-4 לפנה"ס|רביעית]] לפנה"ס.
 
לפי ההסכם, הלאטינים קיבלו מעמד של בני ברית שווים לרומא, החולקים איתה שלל ועוזרים לה במלחמותיה. במקביל קיבלו הלאטינים זכויות מסחר וחיתון שעלו מעל הזכויות הרגילות של בני הברית של רומא. במהלך המאה החמישית והרביעית לפנה"ס היו הלאטינים שותפים ובני ברית לרומא במאבקיה במרכז איטליה, ואף נהנו מכיבושיה בכך שהקימו מושבות מחוץ לשטחי לאטיום. יחד עם זאת התרחש תהליך הדרגתי של התחזקות רומא בלאטיום על חשבון הלטינים עצמם. תהליך זה הוביל לחיכוכים רבים ולבסוף לפריצת מרד לטיני נגד הרומאים במחצית השנייה של המאה ה-4 לפנה"ס. המרד נכשל ודוכא סופית ב-[[338 לפנה"ס]], הברית הלטינית פורקה, מעמדם המדיני עצמאי של הלאטינים נשחק ונעלם וחלק גדול מהקהילות הלטיניות נבלעו באזרחות הרומית.