הדרך ההיסטורית יפו–שכם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תיקון קישור
שורה 6:
תוואי צפוני פנה ממחלף ארלוזורוב ל[[כביש 482|רחוב אבא הלל]], חצה את [[נחל הירקון]] על 'גִ'סְר אֶל-הַדָּאר' ([[גשר]] שאון ה[[מים]]) הוא גשר [[עשר טחנות]] (בסמוך ל[[קניון איילון]]), והמשיך לכיוון צפון מערב במקביל לירקון ול[[נחל קנה]] עד [[ביאר עדס]] ו[[ג'לג'וליה]]. תוואי דרומי עבר מרחוב אבא הלל בצמוד לגדה הדרומית של הירקון ומצפון ל[[פתח תקווה]], חצה את [[נחל שילה]], הירקון ו[[נחל קנה]] מצפון ל[[מחלף מורשה]], והמשיך עד אזור ג'לגוליה.
 
בג'לג'וליה התחברה הדרך עם [[דרך הים]] ההיסטורית ([[כביש 444]] של ימינו) שהובילה דרומה ל[[לוד]], [[עזה]], [[חצי האי סיני]] ו[[מצרים]], וצפונה ל[[תל מגידו|מגידו]], [[הגליל]] ו[[דמשק]]. באזור זה התפצלה דרך יפו-שכם לשני תוואים חליפיים, שהיו בשימוש בתקופות שונות: הדרומי דרך [[חבלה (כפריישוב)|חבלה]], [[עזון]] (בתוואי ואדי עסלה וואדי עזון), בתקופות אחרות עברה הדרך ב[[קלקיליה]] וב[[נבי אליאס]]) [[פונדוק]], [[ג'ית]] ו[[רפידיה]] (בחפיפה חלקית ל[[כביש 55]] של ימינו), והצפוני, הארוך יותר בכ־20 ק"מ, דרך [[קלקיליה]], [[טייבה]], [[טולכרם]], [[ענבתא]] ועד שכם בתוואי [[נחל שכם]] ([[כביש 57]] דהיום). בסמוך לשני תוואי הדרך הועמדו קווי [[טלגרף]] שקישרו בין יפו והשרון לשכם.
 
ב-[[1895]] נכבש על ידי העות'מאנים כביש רעוע בתוואי הצפוני, דרך טול כרם ונחל שכם. בתקופה זו בנו הטורקים שני גשרי [[מתכת]] בתוואי הדרך המערבי: האחד על ואדי מוסררה הוא חלקו הצפוני של [[נחל איילון]], [[גשר שרונה]], והשני על הירקון, מצפון ל[[פתח תקווה|מלאבס]]. ככל הנראה תוכנן שיפץ הכביש במהלך שנת 1914{{הערה|{{מוריה||סלול דרכים בארצינו|1914/04/02|00101}}}}. במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]] הושקע מאמץ צבאי בסלילתה של מסילת ברזל בין פאתי שכם וטול כרם (חיבור [[רכבת העמק|מסילת העמק]] דרך [[מסילת השומרון]] דרומה ([[המסילה המזרחית]]) בנתיב התוואי הצפוני של הדרך, ופותחה הדרך שעברה במקום, וקישרה בין צפון הארץ למרכזה.