בית הנבחרים של ארצות הברית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 53:
 
==החברות בבית הנבחרים==
על פי סעיף 1, פסקה 2 ל[[החוקה של ארצות הברית|חוקת ארצות הברית]], מחולקים המושבים בבית הנבחרים בין מדינות ארצות הברית על פי גודל אוכלוסייתן, כפי שנקבע ב[[מפקד האוכלוסין של ארצות הברית|מפקד אוכלוסין]] המתקיים אחת לעשור. כל מדינה זכאית, עם זאת, לנציג אחד לפחות. בעקבות [[מפקד האוכלוסין של ארצות הברית]] בשנת 2010 הועברו 12 ממושבי בית הנבחרים בין המדינות, בתוקף מהבחירות ב-2012.{{הערה|לטקסס הועברו ארבעה מושבים נוספים, לפלורידה - שניים ואילו מושב אחד הועבר לשש מדינות נוספות (אריזונה, ג'ורג'יה, נבדה, דרום קרוליינה, יוטה וושינגטון). מושבים אלו נלקחו ממדינות אלו: שני מושבים נלקחו מניו יורק ואוהיו כל אחת, ומושב אחד נלקח מכל אחת מהמדינות הבאות: אילינוי, איווה, לואיזיאנה, מסצ'וסטס, מישיגן, מיזורי, ניו ג'רזי ופנסילבניה. לא חל שינוי במספר המושבים של 32 המדינות האחרות.}}
 
החוקה קובעת כי "מספר הנציגים לא יהיה יותר מאחד לשלושים אלף מן האוכלוסייה", וככל שגדלה אוכלוסיית ארצות הברית הגדיל הקונגרס מעת לעת את גודלו של בית הנבחרים. מספר המושבים המקורי בבית הנבחרים (ב-1789) היה 59. ב-[[1911]] נקבע מספר הנציגים ל-435 באופן קבוע, והפסקה איבדה את משמעותה. בשנת [[1959]] לאחר קבלתן של [[אלסקה]] ו[[הוואי]] לארצות הברית הוגדל מספר הנציגים ל-437, וירד שוב ל-435 ארבע שנים לאחר מכן.