חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Uriber (שיחה | תרומות)
←‏מבחינת מדיניות הפנים של ישראל: החוק הוחל באמצעות צו ממשלתי. תיקון הפקודה רק נתן את המסגרת החוקית להוצאת הצו.
Uriber (שיחה | תרומות)
שורה 26:
== תוצאות חקיקת החוק ==
===מבחינת מדיניות הפנים של ישראל===
לחוק ירושלים הייתה בעיקר משמעות הצהרתית. מבחינת הדין הישראלי שורר [[סטטוס קוו]] במעמדה של [[מזרח ירושלים]] מאז יוני 1967 עת פירסמה הממשלה את [[s:צו סדרי השלטון והמשפט (מס' 1)|צו סדרי השלטון והמשפט (מס' 1)]] המחיל את החוק הישראלי על מזרח העיר, בהתאם לסעיף 11ב' ל[[פקודת סדרי השלטון והמשפט]], אותו חוקקה הכנסת יום קודם לכן{{הערה|[http://fs.knesset.gov.il//6/law/6_lsr_210248.PDF חוק לתיקון פקודת סדרי השלטון והמשפט (מס׳ 11) תשכ״ז-1967]}}. מוסדות המדינה המרכזיים כבר שכנו בירושלים כמתחייב מהחוקים שעוסקים בכל אחד מהם בנפרד. בעת שנחקק החוק לא הייתה ברורה עליונותם של חוקי היסוד על פני חוקים רגילים.
 
למען הסר ספק, ולאור העברת סמכויות בשטחים שונים של [[יהודה, שומרון וחבל עזה]] ל[[הרשות הפלסטינית|רשות הפלסטינית]] בעקבות הסכמי אוסלו, נחקקו בשנת [[2000]] סעיפים 5–7 לחוק, שקובעים במפורש כי שטח העיר ירושלים הוא השטח שקבעה הממשלה ביוני 1967, כי אין אפשרות להעביר סמכויות של מדינת ישראל או של [[עיריית ירושלים]] לגורם זר, וכי שינוי שטח העיר או העברת סמכויות תתבצע רק באמצעות חוק יסוד שיתקבל ברוב של חברי הכנסת (61 ח"כים).