רקטה נגד טנקים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
שורה 8:
[[קובץ:Panzerfaust3.jpg|ממוזער|200px|רקטת פנצרפאוסט 3 הנמצאת בשימוש היום על ידי ה[[בונדסוור]]]]
נשק רקטי נגד טנקים מורכב משני אלמנטים עיקריים:
* ה[[רקטה]] - שכוללת [[ראש קרב]] (בדרך כלל [[רש"ק חלול]]) ו[[מנוע]] רקטי. התחמושת הזאת נקראת לעתים רבות גם [[רימון יד|רימון]] או [[פצצה|פצצת RPG]] בידי כלי התקשורת.
* ה[[מטול]] - [[משגר רקטות|משגר הרקטות]] או ה"צינור" שבאמצעותו משוגרת הרקטה. המטול מכיל קנה שיגור, הדק, כוונת ומפלט אחורי שפולט את הגזים שנוצרים בצינור בזמן הירי.
 
תפקידו של המטול הוא לייצב את הרקטה בתחילת הירי, כך שתהיה מכוונת לפגיעה במטרה ובכך לאפשר למנוע הרקטי, או למטען מאיץ ראשוני (כמו ב-[[RPG-7]]), להקנות לרקטה מהירות קוית ראשונית בכיוון הנכון. לאחר שהרקטה עוזבת את המטול, בעירת המנוע הרקטי מספקת לה תאוצה ובדרך כלל סנפירי יצוב מספקים לה יציבות של מסלול המעוף.
לשם השוואה, עקרון פעולה זה שונה מעקרון הפעולה של [[תותח]] שבו מטען של חומר בעירה הודף בוער בתוך החלל הסגור הנוצר בקנה בין קצהו הסגור ובין הקליע. בעירה זו יוצרת לחץ גבוה של גזים, ההודפים את הקליע דרך קנה התותח.
לאחר שהרקטה עוזבת את המטול, בעירת המנוע הרקטי מספקת לה תאוצה ובדרך כלל סנפירי יצוב מספקים לה יציבות של מסלול המעוף.
 
ברוב מטולי הרקטות נגד טנקים שתוכננו כנשק אישי (להבדיל, לדוגמה, מרקטות נגד טנקים המשוגרות ממטול המוצב על כלי רכב או כלי טיס), מחזיק היורה את המטול על כתפו ומכוון באמצעות כוונת את המטול אל המטרה. בצידו האחורי של המטול קיים פתח המאפשר פליטה של הגזים הלוהטים הנוצרים בעת הירי, בתהליך המוסבר לעיל, ובכך להגן על היורה מפניהם. בעת הירי, הגזים הנפלטים מהפתח האחורי של המטול מסוכנים למי שניצב בטווח קרוב מדי מאחורי היורה.