מרווחי מלחמה לדיבידנדים של שלום – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 44:
החל בשנות התשעים, טוענים ביכלר וניצן, השתנה "אופי ההצבר העולמי" והתפתחה תחרות כלל עולמית על רווח דיפרנציאלי. אליטת ההון הישראלית, שלתפישתם של המחברים חוללה את מלחמות ישראל כדי להגדיל את רווחיה, פנתה כעת לעידוד השלום, כדי להגדיל את "הביקוש האפקטיבי" למוצריה.
 
חלק חשוב בהצלחת מזימתה של אליטת ההון, גורסים ביכלר וניצן, יש לשלוחיה של אותה אליטה - אותם "סייענים" העוזרים לה בהפצת תעמולה כוזבת. הכותבים תוקפים בלשון חריפה תאוריות מקובלות שונות בתחום ה[[כלכלה]], ובייחוד את התאוריה הכלכלית המוניטריסטית. זו האחרונה מוצגת על־ידם כפולחן דתי, [[שטיפת מוח]], גניבת דעת ומרמה וראשי דבָּריה מכונים "דון" (של מאפיה) ו"מיסיונר" ([[דן פטינקין]]), "משרת בעלי ההון" ([[מיכאל ברונו]]), "מגרש שדים" (ברונו ו[[סטנלי פישר]]) או "הכהן הגדול של הכנסייה הכלכליתהכלכלית״ ([[מילטון פרידמן]]).
 
==מקורות רעיוניים לתאוריה==