מנוע דיזל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 149.78.198.179 (שיחה) לעריכה האחרונה של Gilgamesh |
מ תיקון קישור לפירושונים באמצעות AWB |
||
שורה 10:
ב-1892 רשם רודולף דיזל פטנט בגרמניה, [[שווייץ]] וב{{ה|ממלכה המאוחדת}} בנושא "שיטה ומכונה להמרה מחום לעבודה". שנה אחר כך הוא תיאר תהליך המסביר כיצד טמפרטורת האוויר הדחוס עולה ומציתה את הדלק וכיצד יש לנתק את אספקת הדלק ולמנוע את המשך הבעירה. ב-[[1894]] הוא רשם פטנטים במדינות נוספות על תכנון המנוע, וב-1897 הוא הצליח לבנות את דגם המנוע הראשון שפעל באופן מלא. מנוע זה היה הראשון להוכיח כי ניתן להצית דלק ללא ניצוץ. דיזל בנה את המנוע מ[[ברזל]] עם צילינדר באורך שלושה [[מטר]]ים. ב{{ה|עשור הראשון של המאה ה-20}} מכר דיזל רישיונות רבים לייצור המנוע שלו והפך מיליונר. מנועו שימש במפעלי חשמל ומים, כלי שיט ובמכרות. ב-[[1903]] נחנכו מכליות מדגם [[ונדל (מכלית)|ונדל]] שהיו שתי האוניות הראשונות בעלות מנוע דיזל, ושנה אחר כך נבנתה [[צוללת]] עם מנוע דיזל.
בנובמבר [[1905]] רשם השווייצרי אלפרד בוצ'י פטנט על מדחס אוויר צירי למנועים עם טורבינה המסתובבת מכוח גזי הפליטה. הוא בנה אבטיפוס למנוע דיזל עם [[מגדש טורבו]], אך רק לאחר יותר מעשור שנים החל השימוש במנועי טורבו דיזל, בתחילה באוניות. ב-[[1908]] הומצאה משאבת הזרקת דלק שאיפשרה הזרמת דלק בכמות מדויקת. ב-[[1912]] הוצג לראשונה [[קטר (רכבת)|קטר]] עם מנוע דיזל. כלי הרכב הראשון שהונע במנוע דיזל היה [[טרקטור]] של [[מרצדס-בנץ|בנץ]] ב-[[1922]]. שנה אחר כך הוצגה משאית עם מנוע דיזל. מכונית הנוסעים הראשונה עם מנוע דיזל הוצגה ב[[ארצות הברית]] ב-[[1930]]. ארבע שנים אחר כך הוצג טנק [[פולין|פולני]], לראשונה עם מנוע דיזל.
ב[[שנות ה-40 של המאה ה-20]] פיתחה חברת קמינס האמריקנית מנוע דיזל עם הזרקת דלק במסילה משותפת ששימש במכונות מייצורה. ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]] הוצגו מנועי דיזל מקוררי אוויר ובסוף [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]] החלו להופיע ב[[אירופה]] מכוניות נוסעים עם מנועי דיזל. ב-[[1998]] זכתה לראשונה מכונית דיזל, של [[BMW|ב.מ.וו]], במירוץ 24 השעות של נרבורגרינג. היא עשתה שימוש במנוע דיזל מוגדש טורבו בנפח שני ליטר. בדומה, החל מ[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] רוב מנועי הדיזל המיוצרים עבור כלי רכב הם מטיפוס טורבו דיזל.
שורה 21:
בניגוד למנועי הבנזין הקטנים והקלים בדרך-כלל, רוב מנועי הדיזל הינם גדולים וכבדים משום שעליהם לעמוד בלחץ הדחיסה הגבוה, ולפיכך אין משתמשים בהם להפעלת מכונות קטנות. השימושים הנפוצים ביותר למנועי דיזל הם ב[[תחנת כוח|תחנות הכוח]], שבהן הם מפעילים [[גנרטור]]ים ליצירת [[זרם חשמלי]], ב[[רכבת|רכבות]], ב[[אוניה|אוניות]], ב[[צוללת|צוללות]], ב[[אוטובוס]]ים, ב[[טרקטור]]ים, בכלי [[צמ"ה]], ב[[רכב קרבי משוריין]] וב[[כלי רכב]] כבדים אחרים.
בשנים האחרונות עולה הפופולריות של [[מכונית|מכוניות]] פרטיות המונעות במנועי דיזל, בעיקר ב[[אירופה]], שם חלקם של כלי רכב בעלי מנוע דיזל הוא מעל ל-40%. הסיבות לכך הן האמינות והביצועים של המנועים המודרניים, והחיסכון הניכר בדלק לעומת מנועי הבנזין.
השיפור הניכר בשימושיות ובביצועים של מנועי הדיזל בהתאמתם למכוניות נוסעים מושג באמצעות השימוש ב[[מגדש טורבו]]. מנועי דיזל הכוללים מגדש מכונים מנועי טורבודיזל. במכוניות דיזל מודרניות הטורבודיזל הפך לסטנדרט ומנועי דיזל ללא טורבו נותרו רק בשימושים חקלאיים או תעשייתיים. התאמת הטורבו למנועי דיזל של מכוניות נוסעים מוצלחת במיוחד בגלל האופי העצל של מנוע הדיזל הרגיל המרכז את מרבית הכוח בסל"ד נמוך. כיוון שמכוניות נוסעים זקוקות בדרך כלל לטווח סל"ד רחב יותר, הטורבו מתאים כיוון שהוא מספק כוח בסל"ד גבוה יותר. בנוסף לכך, עקב הסל"ד הנמוך של דיזל, לטורבודיזל יש יתרון בכך שאינו סובל בדרך כלל מתופעת "השהיית הטורבו" האופיינית למנועי בנזין.
שורה 41:
===בישראל===
ב[[ישראל]] היה מחיר הסולר נמוך במשך שנים ממחיר הבנזין, עקב מדיניות מיסוי מקלה שנועדה לסייע לשימושים המסחריים של כלי רכב המונעים במנוע דיזל. עקב כך, נאסר השימוש במנועי דיזל בכלי רכב פרטיים ורק ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20]] החלו להימכר מכוניות פרטיות מונעות דיזל בישראל. בתמורה הועלתה אגרת הרישוי למכוניות דיזל פרטיות, כך שכדאיות השימוש לצרכן הייתה תלויה בהיקף השימוש.
בחוק ההסדרים לשנת 2005 נקבעה עליה הדרגתית של הבלו על הסולר, עליה שהתפרסה על פני חמש שנים. מאידך ניתן החזר בלו בגובה 50% למסיעים ומובילים. בעקבות כך, בשנת 2008 בוטלה התוספת לאגרה לרכב דיזל פרטי. באותה שנה נעו בכבישי ישראל כ-50 אלף כלי רכב פרטיים וכ-220 אלף כלי רכב מסחריים בעלי מנוע דיזל.
רפורמת "[[מיסוי ירוק]]" שמיושמת בישראל החל מ-2010 מפלה לרעה את כלי הרכב המונעים במנועי דיזל מבחינת גובה המיסוי המוטל עליהם. נוסחת המיסוי לחישוב רמת זיהום האוויר של כלי הרכב נותנת משקל רב יחסית למזהמים הפוגעים באיכות האוויר שאותו נושמים בני האדם, בעיקר בסביבות אורבניות. מזהמים אלו נמצאו כגורמים לעלייה בתמותת בני האדם ככל שריכוזם גבוה יותר. לעומת זאת, נוסחת המיסוי נותנת משקל נמוך יחסית לכמות ה[[פחמן דו-חמצני|פחמן הדו-חמצני]] שהוא אחד הגורמים המרכזיים לתופעת ה[[התחממות עולמית|התחממות העולמית]].
ברוב מדינות העולם נהוג למדוד בכלי רכב בעיקר את רמות הפליטה של הפחמן הדו-חמצני כחלק מן המאבק בתופעת ההתחממות העולמית. מנועי דיזל מצטיינים בפליטה נמוכה של פחמן דו-חמצני בהשוואה למנועי בנזין, אך סובלים מערכים גבוהים של מזהמים אחרים. לכן, רפורמת המיסוי הירוק שהונהגה בישראל הובילה להתייקרות כלי הרכב המונעים במנוע דיזל.
מן הצד השני נמתחה ביקורת אחרת על רפורמת המיסוי שטענה שמרבית נסועת הדיזל בישראל היא של כלי רכב כבדים כמשאיות ואוטובוסים, שעליהם כלל לא חלה רפורמת "מיסוי ירוק", ולכן הרפורמה אינה נותנת תמריצים להפחתת זיהום האוויר מכלי רכב אלו.
| |||