הבדלים בין גרסאות בדף "עזקה"

נוספו 25 בתים ,  לפני 4 שנים
אין תקציר עריכה
(יישוב)
לאחר מכן, מוזכרת עזקה כאחת הערים שביצר [[רחבעם]]
{{ציטוט|תוכן=וַיֵּשֶׁב רְחַבְעָם, בִּירוּשָׁלִָם; וַיִּבֶן עָרִים לְמָצוֹר, בִּיהוּדָה...וְאֶת-אֲדוֹרַיִם וְאֶת-לָכִישׁ, וְאֶת-עֲזֵקָה |מקור={{תנ"ך|דברי הימים ב|יא|ט}}}}
במקרא ובמקורות חוץ מקראים, עזקה מתוארת כאחת מערי הגבול העיקריות ב[[בממלכתממלכת יהודה]] בין המאות השביעית והשישית לפנה"ס. מיקומו של האתר וחשיבותו היוו הגורם העיקרי לכך שעזקה הייתה היעד הראשון במסעו של [[סנחריב]] בשנת 701 לפנה"ס במהלכו החריבה [[אשור]] את כל ערי יהודה פרט ל[[ירושלים]]. כתובת אשורית השמורה ב[[המוזיאון הבריטי|מוזיאון הבריטי]] ומיוחסת לסנחריב מתארת את הכיבוש האשורי.
 
...האל אשור אימץ את רוחי ויצאתי אל ארץ יהודה. בהמשך מסעי, את המס של מלכי ארץ פלשת קבלתי. בעזרת הכוח של האל אשור, אדוני,את המחוז של חזקיהו מיהודה כמו[...]העיר עזקה, מבצרו, אשר בין גבולי ובין ארץ יהודה, אשר כמו קן נשרים שוכנת על גבי רכס הר כמו פגיונות ברזל ללא ספור נישאים מגדליה לשמים חומותיה בצורות ומתחרות (בגובהן)בהרים הנישאים. למראה עיניים, כאילו מן השמים צץ ראשן. צרתי על העיר בסוללות עפר כבושות, באילי-מצור חזקים מוגשים, בהסתערות חיל-רגלים גיבורי...את מתקפת סוסי ראו, את קול צבאות האל אשור העצומים שמעו, ופחד לבבם...את העיר עזקה הקפתי ולכדתי, שללם שללתי, הרסתי, החרבתי ושרפתי באש...{{הערה|מרדכי כוגן, אסופת כתובות היסטוריות מאשור ובבל:מאות ט'-ו' לפנה"ס,(ירושלים:מוסד ביאליק 2003), עמ' 73-74}}
בימי [[שיבת ציון]] חזרו כמה משפחות משבט יהודה והתיישבו בעזקה. זָנֹחַ עֲדֻלָּם, וְחַצְרֵיהֶם, לָכִישׁ וּשְׂדֹתֶיהָ, עֲזֵקָה וּבְנֹתֶיהָ; וַיַּחֲנוּ מִבְּאֵר-שֶׁבַע, עַד-גֵּיא הִנֹּם.
 
ב{{ה|תקופה הביזאנטית}}, [[אבסביוס]] איתר את עזקה בין [[בית גוברין (עיר קדומה)|אלבתרופוליס]] (בית גוברין) וירושלים, אך ב[[מפת מידבא]] נזכר שם היישוב "בית זכריה", הוא כפר זכריה בימינו ועל שמו קרוי גם התל. ליד הכיתוב במפת מדבא מצוירת כנסייה גדולה ומעל לציור כתובת שתרגומה: "ציון זכריה הקדוש". לטענת [[אבי יונה]] חצר הכנסייה נחשבה למקום קבורת הנביא ושהבניין היה חדש ונודע ברבים בזמן שנתחברה המפה. כנראה נתחלף לנוצרים בתקופה הביזאנטית [[זכריה הנביא]] בזכריה אבי [[יוחנן המטביל]] ולכן הבניין כה מפואר. הבניין עצמו נזכר לראשונה אצל [[אנטונינוס איש פלקנטיהמפלקנטיה]] (570 לספירה){{הערה|מ' אבי יונה, א"י ב' (תשי"ג), עמ' 151}}
 
==חפירות ארכיאולוגיות==