סיסיגמביס – הבדלי גרסאות

מוצאה וראשית דרכה אינם ברורים. היא הייתה ממשפחת המלוכה, אולי בתו של [[ארתחששתא השני]] או אחיו [[אוסטאנס]]. היא נישאה לאציל בשם ארסמנס, שהיה אחיה, אם ההשערה השנייה בדבר זהות אביה נכונה. היא ילדה את [[דריווש השלישי]] ואת [[סטטירה הראשונה]], שמאוחר יותר נישאו זה לזו, ובן נוסף בשם [[אוקסיטאריס]]. בשנת [[336 לפנה"ס]] נרצח המלך [[ארתחששתא הרביעי]], מותיר את בנה של סיסיגמביס, דריווש השלישי, כיורש היחיד לכתר.

 

 

על פי [[פלוטרכוס]], אלכסנדר שמע שהנשים משוכנעות שדריווש מת בקרב, וכי הן מתאבלות עליו. הוא שלח לאוהלן את [[לאונטוס]], אשר הודיע להן שדריווש לא מת, והבטיח להן יחס הולם.{{הערה|[http://www.livius.org/sources/content/plutarch/plutarchs-alexander/alexander-and-the-wife-of-darius/? פלוטרכוס, "'''חיי אלכסנדר'''", 20-21].}} על פי [[יוסטינוס]], אלכסנדר הגיע בעצמו אל האוהל, ונשות משפחת המלוכה "נצמדו זו לזו למראה הזרים החמושים, והקימו זעקות שבר כמו מצפות למוות מיידי. אחר הן נפלו לרגליו של אלכסנדר והתחננו לא על חייהן, אלא לעיכוב הוצאתן להורג עד שיקברו את גופת דריווש". אלכסנדר התרגש מהדאגה שהפגינו, והבטיח להן שהמלך חי. הוא ניחם אותן והבטיח להעניק להן יחס מכובד ואף למצוא לבנות חתנים מתאימים.{{הערה|מצוטט בתוך: ביל יני, '''אלכסנדר הגדול - לקחים מפועלו של המצביא הבלתי-מנוצח בהיסטוריה''', הוצאת מודן, [[2012]]. עמ' 69-70.}} סיפור מפורסם מובא אצל [[דיודורוס]], על פיו אלכסנדר נכנס לאוהל יחד עם חברו הטוב ביותר, [[הפאיסטיון]]. שניהם היו לבושים בצורה דומה, אך הפאיסטיון היה גבוה יותר ויפה יותר. סיסיגמביס חשבה שהוא המלך, ומיהרה להשתחוות בפניו. הנוכחים תיקנו אותה והצביעו על אלכסנדר, וסיסיגמביס המבוישת השתחוותה גם בפניו. אלכסנדר הרגיע אותה במילים "אל דאגה, אמא! גם הוא אלכסנדר".{{הערה|דיודורוס, ספר שבעה עשר, 36.}} סצנה זו זכתה לייצוגים רבים באומנות.