לקוטי שיחות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הפיכת קישורים מהצורה ISBN XXX לXXX בתבנית ספר#
התאמה לשמות הערכים, הסרת מופעים סתמיים או מיותרים של המונח "הרבי"
שורה 3:
|תמונה=[[קובץ:שער לקוטי שיחות חלק א.jpg|240px]]
|כיתוב=שער הספר, חלק א
|מאת=הרב [[מנחם מנדל שניאורסון|הרבי מליובאוויטש]]
|איורים=
|צילומים=
שורה 18:
|מספר עמודים=
|OCLC=233054018
|סדרת ספרים=[[ספרי הרביהרב מליובאוויטשמנחם מנדל שניאורסון מחב"ד]]
|ספר קודם=[[היום יום]]
|ספר הבא=[[אגרות קודש (מנחם מנדל שניאורסון)|אגרות קודש]]
שורה 36:
}}
 
'''לקוטי שיחות''' היא [[סדרת ספרים]] המלקטת את שיחותיו של האדמו"ר מ[[הרביחסידות חב"ד|חב"ד]], הרב [[מנחם מנדל מליובאוויטששניאורסון]], ומסודרת לפי [[חגי ישראל]] ו[[פרשיות השבוע]].
 
==מבנה הספרים==
"לקוטי שיחות" הוא מאסף של שיחותשיחותיו שנאמרושל עלהאדמו"ר ידיהרב מנחם הרבימנדל ועברושניאורסון עריכהשנערכו על ידי צוות עורכים, ולאחר מכן עברו לעיונו שלולהגהתו, הרבי שהגיה את תוכנם,בעת כאשרהעריכה הוא מוסיףהוסיף לעתים פיסקאות ועניינים שלמים שלא נאמרו במקור. בסדרה זו נכנסו רק השיחות שהוגהו על יד הרביידו, שאר השיחות מופיעות במתכונת אמירתם בסדרת [[תורת מנחם - התועדויות]].
 
מתכונת הוצאת השיחות הראשונה נועדה כדי לאפשר לתלמידי ישיבות חב"ד למסור דרשות בבתי-כנסת המבוססות על תורת הרבי כדי לפרסם אותן לקהל היהודי ב[[ארצות הברית]], לכן הכרכים הראשונים (א-ד) כוללים בעיקר דברי הגות ומחשבה בתוספת הוראות מעשיות לחיי היומיום, ונכתבו בסגנון פשוט וב[[יידיש]] מלאה, השפה המועדפת על קהל היעד באותה תקופה.
 
בכרכי השיחות הבאים החלעסק הרביהרב לעסוקשניאורסון גם בפלפולים ב[[תלמוד]] או ב[[משנה תורה|רמב"ם]], ובמידה רבה בביאור פסוקי ה[[תורה]] ו[[פירוש רש"י לתורה|פירוש רש"י]]. כרכים אלו נכתבו בסגנון תורני יותר, חלקם ביידיש בסיסית (כרכים ה-ט, טו-כט) וחלקם ב[[לשון הקודש]] כמקובל בכתיבת חידושים תורניים (כרכים י-יד, ל-לט). סך הכל נדפסו בכרכים אלו 1,228 שיחות, המכונות 'לקוטים'.
 
בסיומם של רוב הכרכים מופיע מדור "הוספות", בו נכללות שיחות נוספות ומכתבים מאת הרבי העוסקים בפרשת השבוע לפי הנושאים המופיעים בפרשה, לפי החגים וכדומה. רבים ממכתבים אלו הופיעו בדפוס לראשונה במסגרת סדרה זו, שכן סדרת [[אגרות קודש (מנחם מנדל שניאורסון)|אגרות קודש]] הכוללת את מכתבי הרבי החלה לצאת לאור מאוחר יותר.
 
בשנת [[ה'תשס"ד]] ([[2004]]) הוציא לאור הוועד להפצת שיחות את לקוטי שיחות וספר השיחות במהדורה מיוחדת המרכזת את השיחות על כל [[פרשת השבוע|פרשת שבוע]] בכרך נפרד, בתוספת הפרשה עצמה עם [[פירוש רש"י לתורה|פירוש רש"י]] ו[[תרגום אונקלוס]]. במהדורה זו ישנם 46 כרכים.
שורה 63:
==הוועד להפצת שיחות==
{{להשלים|נושא=ספרות}}
בקיץ [[ה'תש"י]]{{הערה|עוד קודם [[הרבימנחם מנדל מליובאוויטששניאורסון#בהנהגת חסידות חב"ד|קבלת נשיאותו הרשמית על חסידות חב"ד]]}} הוקם הוועד במטרה לשכתב ולערוך את [[הרבימנחם מנדל מליובאוויטששניאורסון#דרשותיו|שיחות הרבי]] [[התוועדות|בהתוועדויותיו]], כהכנה להדפסתם{{הערה|שם=מני|ספר ימי בראשית, עמוד 222.}}. הוועד נוסד על ידי הרב [[יואל כהן]] (שהיה תלמיד ב[[ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש|ישיבה של 770]]){{הערה|שם=מני|ספר ימי בראשית, עמוד 222.}}, וכלל קבוצת חסידים מלומדים שליקטו סוגיות משיחותיו של הרבי שנאמרו בעל-פה, הכינו אותם לדפוס ומסרו אותן לעיונו של הרבי, שיגיה את החומר ויעיר את הערותיו, ובכדי לוודא שהדברים הובנו כראוי. במשך השנים הוועד הוציא לאור מספר ספרים, עבודתם העיקרית של חברי הוועד הינה סדרת לקוטי שיחות.
 
העורכים בוועד היו הרבנים יעקב יהודה לייב אלטיין, [[יואל כהן]] ונחמן שפירא. במהלך השנים היו שותפים לעבודת העריכה הרב יהודה לייב שפירא, הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]]{{מקור}}, הרב דוד משה אולידורט ועוד. מנהל הוועד בחלק מהשנים היה הרב זלמן חאנין. [[בית הדפוס]] של הוועד היה ממוקם במחלקת המשרדים של [[מרכז חב"ד העולמי]]{{הערה|בשנים [[תשל"ט]] עד לסגירתו בשנת [[2009]]}}.
 
==לקריאה נוספת==
*'''משנתו של הרבי מליובאוויטש''' - ספר הסוקר את דרך לימודו של הרבי מליובאוויטשמחב"ד בלקוטי שיחות, אליהו מאיר אליטוב, ([[תשע"ב]]-[[2012]]).
 
==קישורים חיצוניים==