הבדלים בין גרסאות בדף "שביתת הימאים (1951)"

בוט - מחליף 'ע"י' ב'על ידי'
(בוט - מחליף 'ע"י' ב'על ידי')
בנמל חיפה פרצו תגרות קשות והמשטרה בעזרת [[סדרני הפועל]], שהיו ארגון רב כוח בחיפה באותה עת, שאומן להפעיל כוח פיזי כנגד מפגינים ושובתים, הורידו את הימאים השובתים מן הספינות, תוך שימוש בכוח. ההסתדרות הקימה ארגון ימאים חדש הנתון לחסותה. הממשלה מצידה הפעילה צווי גיוס לשירות מילואים לכמה ממנהיגי הימאים, דבר שנתקבל בתגובה חריפה של דעת הקהל ותגובה חריפה (אך סמויה) של פיקוד הצבא. לצד השובתים עמדו המפלגות [[מפ"ם]] ו[[מק"י]].
 
לאחר שביתה של שישה שבועות נקראו מנהיגי הימאים, בעודם משרתים במילואים, לשולחן הדיונים. השביתה הסתיימה בהסכמה לאחר שהימאים קיבלו הבטחה כי השובתים לא יפוטרו ויוחזרו לעבודה בספינותיהם.רב המלחים נמרוד אשל פוטר,שירת מספר שנים בחברת הספנות לוסי בורכרד והוסמך שם כרב חובל,רק לאחר כ-12 שנה הוא התקבל כרב חובל בחברת צים,שנים לאחר מכן הוא שימש כראש אגף הספנות והנמלים במשרד התחבורה,אותו לא יכלו לגייס לצבא כטירון כאת שאר חבריו השובתים מאחר ובמלחמת השחרור הוא עבר קורס קצינים ושירת כקצין בחטיבת הנגב,עד היום כשנזכרים בשביתת הימאים נזכר קודם כל שמו כמנהיג השובתים,בשביתות ימאים מאוחרות יותר בשנות ה-70 בהנהגת רב המלחים משה לוי שימש נמרוד אשל כמתווך והצליח להביא לסיום השביתות מאחר והוא אישית הוערך מאוד ע"יעל ידי מנהיגי הימאים בזכרם לו את הנהגת השביתה הראשונה.
 
השביתה והארועים האלימים שהיו כרוכים בה, וכן הפעלתו של [[צה"ל]] להתערבות בסכסוך עבודה אזרחי, עוררו סערה ציבורית במדינה הצעירה. לצד הימאים עמד במשך כל זמן השביתה השבועון "[[העולם הזה]]" בעריכתו של [[אורי אבנרי]].
68,018

עריכות