גיזי פליישמן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ החלפת ברטיסלבה בברטיסלאבה באמצעות AWB
שורה 1:
[[קובץ:Stolperstein für Gizela Fleischmannova.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[שטולפרשטיין|אבן נגף]] לזכר פליישמן סמוך לבית מגוריה שב[[ברטיסלבהברטיסלאבה]].]]
'''גיזלה "גיזי" פליישמן''' לבית פישר (ב[[צ'כית]]/[[סלובקית]]: Gizela Fleischmannová {{כ}}[[21 בינואר]] [[1892]] – [[18 באוקטובר]] [[1944]]) הייתה פעילה ציונית ב[[סלובקיה]] ומצילה של אלפי יהודים ב[[שואה]].
 
==ביוגרפיה==
אביה היה יוליוס (יהודה) פישר, בעלי מסעדה כשרה שם התכנסו אסיפות ציוניות. גיזי הושפעה והפכה לציונית נלהבת. בשנות השלושים עמדה גיזי בראש ארגון [[ויצו]], והייתה נציגת ה[[ג'וינט]] ב[[סלובקיה]]. במרץ 1939, כבשו הגרמנים את [[צ'כיה]], וסלובקיה זכתה לעצמאות כמדינה גרורה. בראש המדינה עמד מנהיג "מפלגת העם הסלובקית" הלאומנית-קלריקלית והפרו-נאצית, הכומר הקתולי [[יוזף טיסו]]. מיד החלה הממשלה להנהיג אפליה ודחיקה של יהודי המדינה (שמנו אז כ- 88,000 נפש), והחרמת רכושם. כדי לטפל ביהודים הוקם בספטמבר 1940 גוף מרכזי, ששימש כיודנראט: Ustredna Zidov ("[[המרכז היהודי]]"), או בקיצור האו.ז'ה. לאור שיתוף הפעולה וחוסר האונים שהפגינו רבים מהעסקנים במרכז זה, התארגנה בו מעין ממשלת צללים: קבוצה שכונתה בפשטות: "[[קבוצת העבודה]]". בקבוצה בלטו הרב האורתודוקסי [[חיים מיכאל דב ויסמנדל|דב וייסמנדל]], הרב אברהם אבא פרידר, ד"ר אוסקר נוימן, ד"ר טיבור קובאץ', ד"ר אנדריי שטיינר ואחרים. בראש הקבוצה עמדה גיזי פליישמן, שהייתה בעלת קשרים מצוינים, בעיקר עם גורמים בחו"ל, גילה היה מבוגר מזה של האחרים בקבוצה, אופיה הנוח ושיעור קומתה גרם לה להיות מקובלת על הכל.
 
במרץ [[1942]], החלו המשלוחים מסלובקיה ל[[פולין]], חלקם כוונו ל[[אושוויץ]] (היו אלו המשלוחים הראשונים של יהודים מחוץ לפולין למחנה). חברי הקבוצה ניצלו קשרים אישיים עם חלק מאנשי השלטון הסלובקי, ועל ידי השתדלויות ומתן שוחד ניסו לעצור את המשלוחים. במקביל הם עזרו לארגן [[מחנה עבודה|מחנות עבודה]] בתחומי סלובקיה: סרד, [[נובאקי]] וויהנה, בהם יכלו היהודים לעבוד ולהינצל מהגירוש.
אנשי הקבוצה הצליחו להעביר שוחד לנציג ה[[אס אס]] בסלובקיה, [[דיטר ויסליצני]], וכן להעביר ידיעות מדאיגות מהמגורשים לפולין למתונים בחברי ה[[ממשלה]] (כגון שר החנוך [[יוזף סיואק]]). אלו, בעזרת נציג האפיפיור בסלובקיה (שהייתה מדינה [[נצרות קתולית|קתולית]] מובהקת), הפעילו לחץ על הממשלה להפסיק את הגירושים, ואלו אכן דעכו במהלך קיץ 1942, עד להפסקתם המוחלטת באוקטובר.
 
השוחד שהועבר לויסליצני הביא להפסקת הגירושים, (לטענת מספר חוקרים הגירושים היו מופסקים ממילא אלא שויסליצני הוליך שולל את היהודים וגרם להם לחשוב שהכספים מנעו את הגירושים) מה שהביא את הרב וייסמנדל, להגות תוכנית להצלת כלל יהודי אירופה: הפסקת ההשמדה (עליה כבר נודע לחברי הקבוצה) בתמורה לשני מיליון דולר שייאספו על ידי [[יהדות ארצות הברית|יהודי אמריקה]]. תוכנית זו כונתה "[[תוכנית אירופה]]". על אף היענות מסוימת מצד [[אדולף אייכמן]], השינוי בחזית וההאצה של [[הפתרון הסופי]] הביאו להורדת התוכנית מעל סדר היום. תוכנית דומה עלתה ב-[[1944]] בהקשר של גירוש יהודי הונגריה.
 
בתקופת הרגיעה בין אוקטובר 1942 ואוקטובר 1944 המשיכו חברי הקבוצה לתמוך ביהודים שנותרו בסלובקיה (כ- 25,000), ומצבם של כל יהודי סלובקיה הלך והשתפר, כולל המצב במחנות העבודה. ככל שמצבה של [[גרמניה הנאצית]] במלחמה התדרדר, עלתה הנכונות מצד הסלובקים לעזור ליהודים ולהקל עליהם. בספטמבר 1944 פרץ בסלובקיה [[המרד הסלובקי|מרד נגד הגרמנים]], דבר שהביא לפלישת הגרמנים לארץ ולכיבושה המהיר.
 
עם השתלטותם על סלובקיה, חידשו הגרמנים את הגירושים לאושוויץ בקצב מזורז, ובמקביל חיסלו יהודים במקומות שונים בסלובקיה. אלפים מהיהודים שעוד נותרו נרצחו במהלך חודשי המלחמה האחרונים. גיזי פליישמן עצמה סירבה להצעות לעבור לשטחים בשליטת הפרטיזנים או להבריחה ל[[ארץ ישראל]], שם חיו שתי בנותיה. כשנה לפני כן (ספטמבר 1943) כתבה גיזי לביתה ליצי (עליזה): "הגורל רצה שלא נוכל להיות ביחד... אך אותו גורל גם רצה שבשנות הסבל הקשות ביותר של עמנו ממלאת אימך שליחות להקל על סבל גדול זה. אם אעבור תקופה קשה זו, אני חושבת שאוכל לאמר שלא חייתי את חיי לשווא. ברוח זו את חייבת לסבול את הפרידה, היות שמעל לכל סבל אישי עומד כלל ישראל... בשנים האחרונות ראיתי בעיניי סבל אינסופי... הייתי צריכה לראות איך העבירו את הנוער היפה שלנו, וביניהם כל בני גילך, לפולין ארץ הזוועות... אני מודה לאלוהים שילדיי בארץ ישראל... אם אני מביאה כל זאת בחשבון, אני מקבלת ביתר קלות את כל הזעזועים העוברים עליי, ילדתי, וגם את צריכה להיות כך...". (המכתב מצוטט בתוך מאמר של ד"ר חנה יבלונקה, בספר "מנהיגות בעת מצוקה").
 
למרות ובגלל מאמציה של גיזי פליישמן למען היהודים שרוכזו במחנה סרד, לצורך שילוחם לאושוויץ, נשלחה לשם אף היא באוקטובר 1944, בטרנספורט האחרון שעוד הופנה ל[[תא גזים|תאי הגזים]]. היא הוצאה מהרכבת והובאה באופן אישי אל תאי הגזים, כדי לוודא את מותה.
שורה 19:
ב-2012 העלה [[התיאטרון הלאומי הסלובקי]] הצגה של המחזאית אנה גרושקובה (Anna Grusková) בשם "Rabínka" (ב[[סלובקית]]: הרבנית). ההצגה התבססה על דמותה של גיזי פליישמן.{{הערה|שם=רבינקה|1=[http://www.snd.sk/?drama&predstavenie=09_rabinka Anna Grusková: Rabínka], באתר התיאטרון הלאומי הסלובקי {{אנגלית}}}}{{הערה|שם=רבינקה סלובקית|1=[http://www.snd.sk/?cinohra&predstavenie=09_rabinka Anna Grusková: Rabínka], באתר התיאטרון הלאומי הסלובקי {{סלובקית}}}}
 
ב-2014 יצא לאור [[סרט תיעודי]] של הבמאית נטשה דודינסקי בהפקה ישראלית, צ'כית, סלובקית ואמריקאית, הסרט מספר אודות פליישמן ואודות ההצגה שהעלה התיאטרון הלאומי הסלובקי אודותיה.{{הערה|שם=סינמטק|1=[http://www.haifacin.co.il/Movie%20Info.php?id=112768 לרגל יום השואה הבינ"ל - גיזי], באתר [[סינמטק חיפה]], ינואר 2014}}
 
==לקריאה נוספת==