פמיניזם בישראל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←מרכזים פמיניסטיים ישראלים: קישורים פנימיים |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 42:
ב-1977 הוקם המקלט הראשון לנשים מוכות בחיפה, המקלט השני הוקם בהרצליה וב-1981 הוקמו עוד שני מקלטים בירושלים{{הערה|1=פוגל-ביז'אוי: 1992}}. נושא הזכות להפלה והתנאים בה מתאפשרת הפלה בישראל היה לנושא מהותי וחשוב שגייס למענו את שלוש התנועות בארץ, למרות הפעילויות הרבות נכשל מאבקן של התנועות הפמיניסטיות{{הערה|שם=safran2001}}.
בדומה לפמיניזם האמריקאי גם הפמיניזם הישראלי הושפע מתביעותיהן של נשים מקבוצות שונות להכרה בקולן וצורכיהן הייחודיים. הדומיננטיות של נשים אשכנזיות ממעמד הביניים אותגרה כאשר נשים לסביות, מזרחיות ופלסטיניות דרשו ייצוג בארגונים, בכנסים ובעיצוב סדר היום הפמיניסטי בישראל. בשנות התשעים אימצו הכנסים הפמיניסטיים בישראל את "[[מדיניות הרבעים|שיטת הרבעים]]", הכולל מדיניות ייצוג סימטרית [אבידב: 2004]. במקביל, "פוליטיקת הזהויות" הפמיניסטית הביאה להקמתם של ארגונים רבים שנועדו לקדם את מעמדן של נשים מקבוצות שונות. כך למשל, בשנת 1991 הוקם הארגון "אל פנאר – הארגון הפמיניסטי הפלסטיני" על ידי פלסטיניות אזרחיות ישראל{{הערה|1=חסן: 1999}}. במאי 1996 התקיים כנס הפמיניסטיות המזרחיות הראשון שבישר על הקמתה של תנועת "[[אחותי]]"{{הערה|1=אבידב: 2004}}. אל"ף – ארגון לסבי פמיניסטי הוקם כבר בשנת 1978 אך נעלם לאחר שנה וחצי, וב-1987 הוקמה קל"ף – קהילה לסבית פמיניסטית{{הערה|שם=safran2001}}. בשנת 1999 הוקם הארגון הפמיניסטי הדתי "[[קולך
במקביל, מאמצע שנות השמונים פיתחו ארגוני הנשים הליברליים אסטרטגיה של פעילות במרחב הפוליטי והמשפטי ובמהלך שנות התשעים הם נעזרו בחקיקה ובבג"ץ כדי לתבוע ייצוג של נשים בעמדות כוח בפוליטיקה, בשירות הציבורי ובצבא (יזרעאלי 1999). כתוצאה מכך, החל משנת 1993 נחקקו מספר חוקים אשר חייבו מתן ייצוג הולם לבני שני המינים בגופים ציבוריים כגון משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, חברות עירוניות, תאגידים וחברות ממשלתיות כמו גם בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות. בין ההישגים החקיקתיים העיקריים של הפמיניזם המשפטי בתקופה זו ניתן למנות את "חוק הדירקטוריונים" (1993) , [[בג"ץ אליס מילר]] (1995), תיקון מספר 7 ל"חוק שירות המדינה" (1995), "חוק הרשות לקידום מעמד האשה" (1998), ותיקון "חוק שירות ביטחון" (2000) שקבע כי "לכל יוצא צבא אישה זכות שווה לזכותו של יוצא צבא גבר, למלא תפקיד כלשהו בשירות הצבאי" (קמיר 2002).
| |||