הבדלים בין גרסאות בדף "חוקת הכמורה"

נוספו 54 בתים ,  לפני 4 שנים
אין תקציר עריכה
מ (בוט החלפות: \1ניסיו\2\3)
[[קובץ:402 Kerlaz.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מעצר כומר שסירב להישבע אמונים לחוקה האזרחית ב-1793; חלון זכוכית צבעונית בכנסייה בקרלה שב[[פיניסטר]].]]
'''החוקה האזרחית לכמורה''' ([[צרפתית]]: '''Constitution civile du clergé''') התקבלההייתה קובץ תקנות שהסדיר את מעמד [[הכנסייה הקתולית]] ב[[צרפת]] והתקבל ב-12 ביולי 1790, במהלך [[המהפכה הצרפתית]]. בעקבותהיא קבלתה,ביטלה עברהאת מעמד הכנסייה הקתולית בצרפת ממעמד של גוףכגוף [[קורפורציה|קורפורטיבי]] עצמאי הנאמן עקרונית לאפיפיור לזה שלוהפכתה גוףלגוף אזרחי הנתון לפיקוח הממשלה. החוקה הציתה מחאה וסרבנות רחבות היקף והייתה גורם מרכזי בהכשלת הניסיונות לבסס את הישגי המהפכה בהסכמה.
 
ערב המחאה תססה בתוך הכנסייה הצרפתית מתיחות עזה בין המוני הכמרים הזוטרים והעניים, שאפשרויות הקידום שלהם היו מעטות, לשכבה צרה של יוצאי מעמד האצולה שהחזיקו כמעט בכל התפקידים הבכירים. הדרישה לשינוי, שהצטרפה לתביעות לרפורמה בכל רחבי הממלכה שהביאו לבסוף את המהפכה, לא נכפתה מבחוץ אלא נבעה קודם כל מתוך הממסד הדתי עצמו. רעיונות כאלו לא היו חדשים, והתווספו להיסטוריה ארוכה של עימות על סמכויות האפיפיור לעומת המלך ועל עצמאות הכנסייה: במשך מאות שנים התגלעו סכסוכים בין הדוגלים בגליקניזם, שהדגישו את חובת הציות גם למלך צרפת ואת האוטונומיה של הממסד הקתולי בממלכה, לעומת האולטרה-מונטנים שעמדו על עליונות הכס הקדוש. תביעות פופוליסטיות לקרבה רבה יותר אל העם והחלשת ההיררכיה התבטאו בתנועת ה[[יאנסניזם]], שהוכרזה ככפירה ונאסרה ב-1712 אך אוהדיה המשיכו להיות קבוצה משמעותית בצרפת. לבסוף, ההנהגה החדשה שקמה לאחר המהפכה הייתה נחושה לבטל את המבנה הקורפורטיבי של נתיני צרפת, כשלכל קבוצה זכויות-יתר ומעמד משפטי נבדל בחסות המלך, וליצור חברה בה כולם שווים בפני החוק ונתונים ישירות אך ורק תחת מרות המדינה.