פיקוד הגנת האוויר והחלל של צפון אמריקה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ עימוד בפרק קישורים חיצוניים (בוט סדר הפרקים) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 21:
כבר ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]] היו מעורבים כ-250,000 אנשים בפעילות הפיקוד. עליית האיום מצד [[טיל בליסטי בין-יבשתי|טילים בליסטיים בין-יבשתיים]] וטילים בליסטיים המשוגרים מ[[צוללת|צוללות]] בראשית שנות ה-60 היה דבר מטריד מבחינת ממשלות רבות. בתגובה, החלה בנייתה של מערכת התרעה ומעקב טילים על מנת לספק יכולת לגלות טילים מ[[החלל החיצון]], לאתר את מסלולם ולזהות אותם. הרחבת המשימה של הפיקוד לטיפול בנושאי חלל הובילה לשינוי השם לפיקוד הגנת האוויר והחלל של צפון אמריקה במרץ [[2007]].
החל מ-[[1963]] החל צמצום בגודלו של [[חיל האוויר האמריקני]], וחלקים מיושנים של מערכת המכ"ם נסגרו. אולם, היה מאמץ מוגבר להתגונן נגד איום הטילים הבליסטיים הבין-יבשתיים; הוקמו שני מרכזי מבצעים תת-קרקעיים, הראשי בהר שאיין והמשני ב[[נורת' ביי]], [[אונטריו]]. בראשית [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] קבלתה של [[דוקטרינה צבאית|דוקטרינת]] [[השמדה הדדית מובטחת|ההשמדה ההדדית המובטחת]] הובילה לקיצוץ בתקציב ההגנה האווירית ולהשבת משימתו של פיקוד לאבטחת המרחב האווירי של צפון אמריקה בזמן שלום. לאחר מכן התרחשה הפחתה נוספת במערכת ההגנה האווירית עד ל[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]]. בעקבות ועידה משותפת של שתי המדינות בנושאי הגנה אווירית ב-[[1979]] התקבלה ההחלטה לשדרג את מערכות ההגנה – קו ההתרעה מרחוק המוקדמת יוחלף בקו מכ"מים ארקטי חדש שייקרא [[מערכת ההתרעה הצפונית]] (NWS); הקמתו של [[מכ"ם OTH]] (מעבר לאופק - Over the OHOtrizon); סיפוח של מפציצים יותר משוכללים לפיקוד, ושימוש יותר רחב ב[[מטוס]]י [[
למרות שכל הציוד בהר שאיין נתון לפיקוח קפדני, בשני מקרים כשל מערכות כמעט וגרם ל[[מלחמה גרעינית]]. ב-[[9 בנובמבר]] [[1979]] טכנאי בפיקוד הפעיל ניסוי אך שכח להעביר את המערכת למצב "מבחן", ובכך גרם לשליחת התרעות שווא לשני [[בונקר]]ים ששימשו כאתר התכנסות חלופי לממשלה, ולמתקני פיקוד אחרים ברחבי העולם. תקרית דומה התרחשה ב-[[2 ביוני]] [[1980]], כאשר כשל במערכת [[תקשורת מחשבים]] גרם לשליחת הודעות שווא לבסיסים של חיל האוויר האמריקני ברחבי העולם על כך שארצות הברית מותקפת ב[[נשק גרעיני]]. בשתי הפעמים, [[פיקוד האוויר באוקיינוס השקט]] היה מוכן להפעיל את המטוסים שלו (שהיו חמושים בנשק גרעיני); [[פיקוד האוויר האסטרטגי]] לא עשה זאת וספג ביקורת על כך שלא פעל לפי הנהלים, למרות שהיה ידוע לו בהסתברות גבוהה מאוד שמדובר בהתרעות שווא. שני הפיקודים החלו לקבל מידע ממגוון המכ"מים, [[לוויין|לוויינים]], ומערכות גילוי הטילים, והדיווחים הללו לא התאימו למידע השגוי שהגיע מ-NORAD.
שורה 29:
===לאחר פיגועי 11 בספטמבר===
לאחר [[פיגועי 11 בספטמבר]] משימתו של הפיקוד הורחבה כך שהוא מפקח על כל כלי הטיס הטסים בתוך ארצות הברית. הפיקוד מנהל את מבצע העיט האציל באמצעות סיורים של מטוסי קרב הנמצאים תחת פיקודו של [[חיל האוויר הראשון]] ובאמצעות שימוש במטוס [[
ב-[[28 ביולי]] [[2006]] קציני צבא בכירים הודיעו שהמבצעים היומיים של הפיקוד יבוצעו, למטרות יעילות, מבניין רגיל בבסיס חיל האוויר פיטרסון ב[[קולורדו ספרינגס]]. הר שאיין ישמש רק כבסיס גיבוי למקרי חירום, אם כי הוא יישאר פעיל אך עם צוות תחזוקה בלבד. הנהלת NORAD הצהירה שניתן להמשיך בעבודת המעקב ללא הביטחון שהר שאיין מספק. היא הדגישה שאין יותר חשש מפני התקפה גרעינית בין-יבשתית על מתקני הפיקוד.
| |||